מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חתך חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Pediatrics עולה כי מצבור גורמי סיכון עשוי לסייע באיתור תחלואה קרדיווסקולארית בבני נוער.

לדברי החוקרים, גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מנבאים את התפתחותה של טרשת עורקים מוקדמת. ככל שמספר גורמי הסיכון הקיימים רב יותר, כך עולה מידת נרחבותם של הנגעים הטרשתיים. הערכת גורמי סיכון קרדיווסקולאריים הינה עניין שבשגרה בטיפול במבוגרים, אולם אינה משמשת ברפואת ילדים, הם מוסיפים.

לפיכך, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לבחון שמא שיטה פשוטה של שימוש ברשימת גורמי סיכון קרדיווסקולאריים עשוי לאתר שינויים טרשתיים מוקדמים בבני נוער, וכן להשוות את מידת השימושיות של שיטה זו בניבוי מחלה וסקולארית מוקדמת בהשוואה לזו של מדד ה-Patholobiological Determinants of Atherosclerosis in Youth.

לשם כך, אספו החוקרים נתונים דמוגרפיים, אנתרופומורפיים, מעבדתיים ווסקולאריים אודות 474 בני נוער, בגיל ממוצע של 18 שנים. על בסיס מספר גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, המשתתפים סווגו כבעלי סיכון נמוך (באם הראו 0-1 גורמי סיכון) או גבוה (2 גורמי סיכון ומעלה), וההבדלים בין הקבוצות הושוו, לרבות התוצאות הווסקולאריות. בנוסף, השוו החוקרים את היעילות של שימוש ברשימת גורמי הסיכון לזו של מדד ה- Patholobiological Determinants of Atherosclerosis in Youth, כאמור.

החוקרים מצאו כי עובי כלי הדם ונוקשותם היו גבוהים יותר בקבוצת הנבדקים שסווגו כבעלי סיכון גבוה, בהשוואה לאלו שסווגו כבעלי סיכון נמוך (p<0.05). מצבור גורמי סיכון קרדיווסקולאריים נקשר בנוסף למבנה ותפקוד חריגים של כלי הדם, על בסיס מודל רגרסיה תוך תקנון לגיל, גזע ומין. על אף שמדד ה- Patholobiological Determinants of Atherosclerosis in Youthנקשר אף הוא למבנה ותפקוד חריגים של כלי הדם, החוקרים מציינים כי מצבור גורמי הסיכון שנבדקו נמצא שמנבא חזק יותר של הפרעות ווסקולאריות.

החוקרים מסיקים כי השימוש בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים הינו כלי יעיל להערכת פגיעה בתפקוד כלי הדם. פשטות השיטה, בהשוואה למדד ה- Patholobiological Determinants of Atherosclerosis in Youth, מספקת יתרון עבור הקלינאי המבקש לזהות אילו מבין בני הנוער שתחת טיפולו מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות תחלואה קרדיווסקולארית מוקדמת.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את חוסר יכולתם להתייחס לכל גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הידועים, את חוסר היכולת לקבוע שמא היו שינויים וסקולאריים בקבוצת הסיכון הנמוך, ואת מבנה המחקר כמחקר חתך, עובדה אשר מנעה הסקת מסקנות ביחס למועד התרחשותם של השינויים בכלי הדם לעומת מועד התפתחות גורמי הסיכון.

החוקרים מסכמים כי פגיעה בתפקוד כלי הדם מתועדת בבני נוער עם שני גורמי סיכון קרדיווסקולאריים ומעלה. לדבריהם, שינויים אלו קשורים במצבור גורמי סיכון קרדיווסקולאריים. כמו במבוגרים, הם מוסיפים, הערכת גורמי סיכון מרובים צריכה להוות חלק אינטגרלי מהטיפול במתבגרים במטרה לזהות אילו מהם מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות מחלה טרשתית מוקדמת ובאלו מהם יש צורך בנקיטת צעדים לשינוי סיכון זה.

Pediatrics 2011

לידיעה במדסקייפ