מאת ד”ר אולה קראסיק

מנהל בטיחות התעבורה (Transportation Security Administration TSA ) בארצות הברית החל לאחרונה להכניס אמצעי בטיחות חדשים בשדות תעופה סורקי גוף. סורקים אלה משתמשים בקרני X בצפיפות נמוכה (backscatter ) על כל שטח הגוף של האדם מלפנים ומאחור. סריקה אחת נמשכת 8-15 שניות. הקרינה אמורה לעזור לאנשי הבטחון לזהות חפצים שהאדם עשוי להחביא על גופו, כגון כלי נשק או חומרי נפץ.

אמנם מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA , אישר כי השימוש בסורקים אלה הינו בטוח מבחינה בריאותית, מספר מומחים בתחום הקרינה הביעו דאגה בדבר שימוש רחב בסורקים. הדאגה העיקרית היא האם קרינה מסורקים אלה מעלה סיכון לפתח סרטן.

מומחים מתחום רדיולוגיה וסרטן בקליפורניה כתבו מכתב בו הם מביעים דאגה לשלומם של נציגי אוכלוסיות בסיכון גבוה, כגון נוסעים זקנים, מדוכאים חיסונית, כולל חולי איידס וסרטן, נשים בהריון וילדים. בנוסף לסיכון לפיתוח סרטן העור, מדגישים המומחים את קרבת האשכים לפני העור, ועל כן את הסיכון בגרימת מוטציות בתאי זרע בגברים בגיל הפוריות. נקודות אלה דורשות דיון ומחקר מעמיקים יותר, כותבים המומחים, שכן הסיכונים הבריאותיים לאוכלוסיה עלולים לגבור על התועלת הבטחונית.

כעבור 6 חודשים כתבו TSA ו-FDA תשובה משותפת, המדגישה שוב את הסיכון המינימלי שבקרינת הסורקים. הארגונים הדגישו כי מומחים מתחום הקרינה השתתפו בתהליך קבלת ההחלטות, וכן כי מחקרים רבים בעבר קבעו את תחומי הבטיחות של הקרינה, אשר הסורקים עומדים בהם. ה-FDA אף יצר דף אינטרנט עם מידע לציבור אודות סורקי הגוף.

מומחה מתחום הקרינה מבלטימור מציין כי הקרינה מסריקה בודדת שווה ל-30 דקות של קרינת רקע טבעית או 4-5 דקות של קרינה אליה אנו נחשפים בזמן טיסה. על כן, על מנת להגיע לקרינה השווה לקרינה של צילום חזה בודד, יש לעבור 1000-2000 סריקות בטחוניות. הועדה הגרעינית (Nuclear Regulatory Commission ) ממליצה על גבול עליון של 1000 microsieverts (μSv) של קרינה מכלל המקורות בשנה. מנת הקרינה מסריקה בודדת של סורק גוף היא 0.05 μSv . המומחה מסכם ואומר כי החישובים הקיימים כיום מדגימים כי הסורקים בטוחים לאוכלוסיה בכלל ולילדים ונשים בהריון בפרט, כמו גם לאנשים עם רגישות גנטית מולדת לקרינה.

מומחה מתחום קרינה אונקולוגית מניו יורק כותב כי יש להבדיל בין הסיכון לאדם הבודד העובר בסורק פעם אחת, לבין אדם הטס באופן נפוץ או הטייס, אשר עשויים לעבור בסורק 200-300 פעמים בשנה. כמו כן, יש להתייחס לסיכון לאוכלוסיה כולה. אדם בודד נחשף לסיכון מינימלי. אדם העובר בסורק מאות פעמים חשוף לסיכון נמוך, אך כבר לא מינימלי, אך הדאגה הרצינית יותר היא לגבי האוכלוסיה כולה, המספרים הגדולים. אם מיליארד אנשים נחשפים לסיכון של 1 למיליון כמה מהם אכן יחלו בסרטן כתוצאה מהחשיפה, למרות שהסיכון לפרט הוא אכן מינימלי. המומחה מציין כי קיימית סורקי גוף מסוג אחר millimeter wave scanners אשר אינם מהווים סכנה לבריאות, ויכולים לזהות נשק וחומרי נפץ בדומה לסורקים המשתמשים בקרינה.

בעיה נוספת הקיימת כעת בהקשר לשימוש בסורקי גוף היא שאף גוף אינו לוקח אחריות מלאה על בקרת הבטיחות של סורקים אלה. ה-FDA אינו אחראי על מכשור שאינו בשימוש רפואי. מעבדות הפיזיקה אשר מדדו את הקרינה הנפלטת מהסורקים ציינו כי הגדרת תפקידם לא כללה הערכת בטיחות לבני אדם.

ארגון ה-TSA לא פרסם עד כה שום נתונים או דוחות על בדיקת הסורקים. מספר חברי הקונגרס האמריקאי דורשים כעת מ-TSA לחשוף מידע זה. במכתבים שונים עולות דרישות מפורטות של המידע שדורשים חברי הקונגרס, וכן דעות בדבר הצורך בסורקי גוף.

לידיעה במדסקייפ