מאת ד”ר בן פודה שקד

משני מחקרים חדשים אשר הוצגו בכנס השנתי ה-37 של ה-Association for Professionals in Infection Control and Epidemiology עולה כי זיהוי מוקדם של זיהומים הקשורים בשירותי הרפואה, באמצעות מערכות ניטור ממוחשבות ואמצעים אגרסיביים לשליטה בזיהומים, עשויים לסייע בעצירת ההתפשטות של חיידקים עמידים ולחסוך עלויות לבתי החולים.

המחקרים מדגישים את החשיבות של ניטור זהומים ודה-קונטמינציה מהירים ויעילים בבתי חולים ואת האמצעים הנדרשים לשם יישום אסטרטגיות של שליטה בזיהומים.

במחקר הראשון, מדווחים החוקרים אודות קמפיין מוצלח במרכזם הרפואי בטקסס לעצירת ההתפשטות של החיידק העמיד Acinetobacter baumannii, אשר הולך ונהיה לדבריהם נפוץ יותר במתקנים רפואיים, והמסוגל לשרוד למשך חודשים על גבי משטחים יבשים או רטובים. במחקר השני נמצא כי בתי חולים אשר אימצו טכנולוגיה ממוחשבת מתקדמת לניטור אחר זיהומים הינם בעלי סיכוי רב יותר ליישם נהלים נסמכי ראיות העשויים להגן מפני זיהומים, כגון זיהום Methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA) ודלקת ריאות הקשורה בהנשמה מלאכותית (Ventilator-associated pneumonia, VAP).

בתגובה למחקרים אלו, מציינת מומחית העומדת בראש ארגון ה-APIC כי במידה וניתן לזהות מקרים של זיהום העמיד לתרופות מוקדם, הרי שקל יותר יהיה להגיב אליהם בצורה מהירה וליישם התערבויות העשויות למנוע את ההתפשטות של חיידקים עמידים. לדבריה, לצד צוות מיומן ומנוסה המסוגל לזהות את הסימנים והסימפטומים של זיהום, השימוש במערכות ממוחשבות עשוי לאפשר זיהוי מהיר של פתוגנים אלו. היא מדגישה כי מעקב הינו אבן הפינה של כל תוכנית לשליטה בזיהומים, ואמצעים כגון מערכות ממוחשבות לניטור אחר זיהומים מאפשרים לאנשי מניעת הזיהומים לייעל את עבודתם.

לדברי המומחית, זיהום ב-A. baumannii עמיד לתרופות הינו בעייתי במיוחד עבור בתי החולים. לא זו בלבד שהחיידק מסוגל לשרוד למשך תקופות ממושכות, התמותה המדווחת כתוצאה מזיהום זה הינה גבוהה, ונעה מ-8% לעד 42% בחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ. זיהום בחיידק ספציפי זה הינו נושא רציני אשר ה-APIC מתעתד לפרסם הנחיות מיוחדות ביחס למניעה ולשליטה בו בחודשים הקרובים, היא מוסיפה.

על אף שמדווח כי התפרצויות של A. baumannii עשויות להימשך גם חודשים רבים, הקלינאים במרכז הרפואי בו נערך המחקר הראשון הצליחו לעצור את ההתפרצות שהתגלתה שם תוך 7 שבועות.

לקראת סוף שנת 2009, זוהו ארבעה מקרים של זיהום ב-A. baumannii במהלך שבוע אחד בבית החולים בו 515 מיטות. שלושה מהמקרים התגלו ביחידה לטיפול נמרץ לבבי, והרביעי בטיפול נמרץ הכירורגי. לדברי החוקרים, אין זה דבר רגיל להיתקל בחולים מרובים עם חיידק זה. על בסיס הדימיון בין המקרים שזוהו, הוחל תהליך של חקירה מקיפה.

לצד אמצעים של בידוד מגע בכל החולים בשתי היחידות לטיפול נמרץ בהם אותרו החולים, החל בית החולים לאסוף תרביות מעקב מכל החולים בשתי היחידות פעמיים בשבוע וכן תרביות מסביבת החולים וחדריהם, כמו גם תרביות מהציוד הרפואי, מחשבים, אזורים משותפים כגון חדרי התרופות, וכן ממערכות האוורור. כל החדרים ביחידות האמורות עברו ניקיון יסודי וכן נעשה שימוש באבקת פלואורוסנט אולטרא-סגולה על מנת להדגים את יעילות הניקיון בטרם הוחלט כי חדר זה או אחר מוכן להכנסת המטופל הבא.

לטענת החוקרים, הכלי החשוב ביותר בו נעשה שימוש היה למעשה עבודת הצוות. הם מספרים כי הוקפד על פגישות קבועות עם צוות בית החולים, לרבות אנשי המעבדות, כוחות העזר וכדומה.

במחקר השני, ערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי סקר טלפוני בקרב 241 בתי חולים כלליים, בו נבדק השימוש שלהם בטכנולוגיות של מערכות ממוחשבות לניטור אחר זיהומים והיישום של נהלים נסמכי ראיות לשליטה בזיהומים. מבין כל בתי החולים בקליפורניה, 80% הגיבו לסקר.

החוקרים מדווחים כי שליש מבתי החולים הללו עושים שימוש בטכנולוגיה ממוחשבת לניטור אחר זיהומים הנרכשים בבית החולים, וכי בתי החולים העושים שימוש בטכנולוגיה שכזו הראו סבירות גבוהה יותר ליישום של נהלים למניעת MRSA ודלקות ריאה הקשורות בהנשמה מלאכותית ולנקיטת בידוד מגע ונהלים למניעת זיהומים בחולים מנותחים, בהשוואה למרכזים בהם הניטור אחר זיהומים מבוצע באופן ידני על גבי גיליונות נייר.

החוקרים טוענים כי מערכות ממוחשבות עשויות להיות מרכיב חיוני בפירוש והפצת מידע ביחס לזיהומים הנרכשים בבית החולים לצוות הרופאים והאחיות בצורה מהירה ויעילה, וכן בקביעת היקף הזיהום, מיקומו והתפשטותו בבית חולים מסוים. בנוסף, מסייעות מערכות אלו לדבריהם בניטור של הצוות אחר שינויים לאורך זמן ובקביעת אלו מבין אמצעי השליטה והמניעה של זיהומים נדרשים.

על אף שתוצאות מחקר זה אינן מוכיחות בצורה מוחלטת כי בתי חולים אשר עשו שימוש במערכות ממוחשבות אכן מראים שיעורים נמוכים יותר של זיהומים, הן מציעות כי הם מסוגלים ליישם אסטרטגיות למניעת זיהומים בצורה טובה יותר, דבר העשוי לטענת החוקרים להביא בסופו של דבר לירידה בשיעור הזיהומים.

החוקרים מוסיפים כי על אף שהמחיר של התקנת והפעלת מערכות ממוחשבות לניטור אחר זיהומים הינו רב, עם עלויות התחלתיות של בין עשרת אלפים ומאה אלף דולרים, ועלות מתמשכת של בין 30-90 אלף דולרים לשנה, הרי שמערכות אלו עשויות לסייע לבית החולים לחסוך מיליוני דולרים במשך הזמן.

המומחית מציינת כי 20% מבתי החולים החברים ב-APIC כבר אימצו מערכות ממוחשבות לניטור אחר זיהומים, וכי מספר זה צפוי להמשיך ולעלות עם ההכרה ביתרונותיהן. לטענתה, מערכות אלו מספקות לזיהומולוגים מידע רב ומאפשרות נקיטה מוקדמת ויעילה יותר באמצעים המניעתיים. מאידך, היא מזכירה כי מלבד העלות הגבוהה מגבילה את אימוץ טכנולוגיות אלו גם עקומת הלמידה של אנשי הצוות.

בד בבד, במאמר מערכת שפורסם בגיליון יולי של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) טוען מומחה בתחום כי מערכת הבריאות לוקה בחסר בכל הנוגע לדרכים מדידים, שגרתיים וברי השגה למניעת נזק הנגרם למטופלים. למעשה, ישנם לטענתו מחסומים העומדים פעמים רבות בפני השגת יעדים אלו, כשאחת ממגבלות אלו הינה יהירותה של המערכת. לדבריו, רופאים עשויים להיות בעלי ביטחון עצמי מופרז ביחס לאיכות הטיפול שמעניקים ובכירי בתי החולים עלולים שלא לפעול באגרסיביות הנדרשת לפתרון בעיות כמו זיהומים הנרכשים בבית החולים.

לדברי המומחה, כמאה אלף בני אדם מתים כתוצאה מזיהומים הקשורים בשירותי הבריאות, ו-44-98 אלף נוספים מתים כתוצאה מטעויות ברות מניעה אחרות. בנוסף, עשרות אלפי חולים מתים בעקבות טעויות אבחנתיות או כישלון במתן הטיפול המומלץ למצבם. הוא טוען במאמרו כי על מנת לקחת אחריות על הנזקים הנגרמים לחולים, מערכת הבריאות זקוקה לאמצעים שקופים ותקפים, לידע אודות התכיפות בה נזקים אלו ניתנים למניעה, ולהתערבויות ויוזמות הנועדות לשפר את תפקוד המערכת. עם זאת, רק שיעור קטן של המקרים בהם נגרם נזק למטופל ניתנים לדבריו למדידה מדויקת.

המומחה מוסיף כי סיפור הצלחה אחד מרכזי הינו נושא הזיהומים בדם הקשורים בצנתר מרכזי, אשר לא זו בלבד שכרוכים בעלות כספית גבוהה, הם גם גורמים לכ-31 אלף מקרי תמותה בשנה בארצות הברית. הוא מציין כי הביא ליישום של רשימת מטלות (Checklist) פשוטה ביחידות הטיפול הנמרץ של מרכז John Hopkins אשר אומץ בהמשך על ידי בתי החולים במישיגן והביא כמעט להיעלמות מוחלטת של זיהומים של זרם הדם הקשורים לצנתר מרכזי.

עניין נוסף אותו מעודד המומחה במאמר המערכת הינו תרומתם של אנשי הצוות הרפואי שאינם רופאים. בהקשר זה, הוא קורא לדיווח ציבורי של שיעור הזיהומים בבתי החולים. המומחה מציין כי ישנה חובה פדרלית לצמצם את זיהומי זרם הדם הקשורים לצנתר מרכזי ב-75% במשך 3 שנים, צעד שהינו למעשה היעד הראשון הניתן לכימות בכל הנוגע לבטיחות החולים בארצות הברית.

המומחה מסכם כי על ידי קביעה כי בכירי בית החולים הם הנושאים באחריות לשיעורי הזיהומים, קבלתן של יוזמות כלכליות מחברות הביטוח הרפואי לצמצום שיעור זה ויישום של סנקציות בנושא, ניתן לטענתו לתקן פנדמיה זו ולעבור הלאה לשיפור סוגיות נוספות של נזק הנגרם לחולים וניתן למניעה.

מתוך הכנס השנתי ה-37 של ה-Association for Professionals in Infection Control and Epidemiology (APIC) שנערך בחודש יולי 2010 בניו-אורלינס, לואיזיאנה.

לידיעה במדסקייפ