סטודנטים

רופאים בדרום מזרח ארצות הברית אינם מודעים דיים להבדלים תרבותיים (מתוך כנס ה- AHA-QCOR)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בכנס ה- AHA-QCOR, עולה כי רופאים רבים בדרום מזרח ארצות הברית (איזור הידוע בשם Stroke belt), חסרי הכשרה הדרושה לעבודה עם מטופלים מרקעים תרבותיים שונים, ופעמים רבות אינם שואלים שאלות חשובות לתקשורת בין תרבותית.

על אף חוסר זה, מטופלים באיזור זה מרוצים מהטיפול שהם מקבלים ובעלי אמון רב במטפליהם.

מדינות באיזור זה כוללות את אלבאמה, ארקנזס, פלורידה, ג’ורג’יה, לואיזיאנה, מיסיסיפי, קרולינה הצפונית, קרולינה הדרומית, טנסי ווירג’יניה.

לדברי החוקרים, רופאים בדרום מזרח ארצות הברית בעלי ידע והכשרה בינוניים בכל הנוגע למתן שירותי בריאות בין תרבותיים.  מחד, מטופליהם מרוצים ומביעים אמון בהם, ומאידך יתכן וניתן לשפר את כישורי רופאים אלו להעניק טיפול המתאים לרקע התרבותי של מטופליהם.

במחקר הנוכחי בוצעו שני סקרים נפרדים האחד למטופלים והשני לרופאים.  סקר המטופלים ניתח תשובות של 1,181 מטופלים, אשר 54% מהם היו לבנים, ו 42% מהם היו שחורים, ובגיל ממוצע של 56 שנים.  בסקר הרופאים, מתוך 697 משיבים, הרוב היו רופאי משפחה (66%), והיו לרוב לבנים (72%).

מתוצאות הסקר הראשון עולה כי 61% מהמשיבים ענו כי הרופא המטפל שלהם לא התייחס לשיתוף משפחת המטופל בהחלטות רפואיות, ו 52% ענו כי הרופא לא הזמין את משפחותיהם להשתתף בהחלטות רפואיות.  40% ענו כי הרופא המטפל מעולם לא הפנה אותם למשאבים קהילתיים. 

על אף הנ”ל, יותר מ- 85% מהמטופלים הביעו שביעות רצון מרופאיהם ואמון בהם.

אמון ושביעות רצון היו גבוהים במידה דומה מרופאים לבנים ושחורים, אולם קבלת אנמנזה ומנהגים מסבירים (דוגמת עידוד החולה לעצור את הרופא במידה ואינו מבין דבר מה, ובדיקה האם החולה מבין את דברי הרופא) דווחו בשכיחות גבוהה יותר לגבי רופאים שחורים.

החוקרים מסיקים מתוצאות סקר זה  כי רופאים רבים מעריכים מאפיינים בריאותיים תרבותיים בצורה לא מתאימה, ואינם משתמשים מספיק בשיטות תקשורת הולמות.  לממצא זה עשויות להיות השלכות, כאשר רופאים לבנים מטפלים בחולים שחורים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים, על אף שהדבר אינו ניכר לא למטופל ולא לרופא.  לדבריהם, התערבויות שיגבירו את הרגישות להבדלים תרבותיים עשויות לחזק את הברית הטיפולית ולהפחית סיכון קרדיו-וסקולארי והבדלים בשכיחויות של אירועי שבץ.

מתוצאות סקר הרופאים עולה כי 57% חשבו כי נושאים חברתיים-תרבותיים חשובים באינטראקציות עם החולים.  76% דיווחו כי עברו הכשרה קודמת בנושא, אולם 18% חשבו כי הכשרה רפואית בין-תרבותית אינה בעלת חשיבות גבוהה.

הסקר מצא, בנוסף, כי ידע וכישורים שהוערכו באופן עצמוני היו בינוניים. יותר מ- 75% מהרופאים דיווחו על מודעות נמוכה, אם בכלל, לסטנדרטים של CLAS (Culturally and Linguistically Appropriate Services), ויותר ממחציתם ציינו כי הידע שלהם לגבי ריפוי מסורתי הינו מוגבל. 

הודגמו הבדלים משמעותיים בין רופאים מקבוצות גזע שונות, כאשר שחורים דיווחו על רמות מודעות, ידע וכישורים גבוהות יותר בהשוואה ללבנים (P < .01).  לא הופיעו הבדלים משמעותיים בין רופאי משפחה ובין רופאים עם מומחיות אחרת.

בחוקרים מסיקים כי לרופאים ולעובדי המרפאות רמות בינוניות של רגישות תרבותית ושל ידע בין-תרבותי וכישורים בנושא, אולם חסרים בקרב ברופאים וכתלות בגזע הרופא, קיימים בתחומים חשובים.  החוקרים מסכמים כי שיפור של יכולות אלו עשוי להשיג רמות טובות הרבה יותר של איכות הטיפול יחד עם צמצום ההבדלים בתחלואה הקרדיו-וסקולארית.

המומחים טוענים כי שיפור המודעות התרבותית בקרב הרופאים מהווה מטרה חשובה, אולם במציאות של העומס הרב המוטל על המרפאות, יהיה קשה להשיג מטרה זו.  לאור מספר הדקות הקטן המוקצב לכל חולה, בפגישה עם חולה מורכב אין תמיד די זמן לאינטראקציה בין-תרבותית בין הרופא והמטופל.

לדברי המומחים, כאשר קיים חוסר התאמה אתני או גזעי בין רופא ומטופל, עשויים להופיע מכשולים בתקשורת כולה.  הרופאים עלולים שלא להפנות חולים לשירותים קהילתיים, היות ואינם מודעים אליהם.  הדבר נפוץ בעיקר בקרב רופאים אשר עובדים במספר מרפאות שונות ואינם מחוברים לקהילה מסוימת אחת.

המומחים מציעים פתרון בצורת הצבת צוות משני במרפאה שתפקידו יהיה לעדכן את המטופלים בשירותי הקהילה, כך מטלה זו תוסר מסדר יומם של הרופאים העסוקים ממילא.  בנוסף שירותים קהילתיים עצמם יכולים ליצור קשר עם המרפאות והרופאים וכך להקל על הקשר בין שני הגורמים.

המומחים מאמינים כי משאבים לתמיכה תרבותית ושפתית צריכים להיות קיימים בכל מרפאה, והדבר צריך להפוך לנוהג ונוהל, כך שהטיפול הרפואי יהיה היעיל ביותר. 

החוקרים מוסיפים כי ככל שארצות הברית הופכת למדינה המכילה יותר תרבויות שונות כך עולה צורך בהכרה בין-תרבותית.

ההכרה במודעות להבדלים בין-תרבותיים חשובה בצורה יוצאת דופן בהיבטים רפואיים הדורשים שינויים באורח החיים, כמו בטיפול בגורמי סיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית הדורש הפסקת עישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית.  רופאים המבינים את אורח חייהם של מטופליהם יוכלו להשיג היענות של המטופלים בקלות רבה יותר לטיפול הדרוש.

מתוך כנס ה- American Heart Association Quality of Care and Outcomes Research (AHA-QCOR) in Cardiovascular Disease and Stroke, שנערך במאי 2010 בוושינגטון, ארה”ב.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה