מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בגיליון מאי של הירחון Quality and Safety in Health Care, עולה כי הפרעות תכופות מביאות לאי השלמת כחמישית ממטלות המיון ועשויות לסכן את יכולת הרופאים להעניק טיפול הולם לחולים המגיעים למיון.

לדברי החוקרים, רופאי המיון עובדים תחת נסיבות מלחיצות, ונתונים לשיעורים גבוהים של הפרעות לפעילותם. סביבתם הינה דינמית, ועליהם לעבוד תחת מגבלות זמן ומשאבים, והודגמה בעבר ככזו המצויה בסיכון רב יותר להביא לטעויות בהשוואה לסביבות אחרות.

במחקר הנוכחי רצו החוקרים לכמת את היחס בין ההפרעות לרופאים ובין הזמן הנדרש לבצע משימה ואחוז המשימות המושלמות.  החוקרים ביצעו מחקר תצפיתי על 91% (40 נבדקים) מהצוות הרפואי של חדר מיון בבית חולים אוניברסיטאי, במשך 210.45 שעות, תוך ביצוע 9,588 משימות.  המחקר ארך 6 חודשים, והתבצע בימות השבוע ולא בסופי שבוע.

החוקרים העריכו את זמן המשימה תוך התאמה להטייה עקב אורך המשימה, וכן את השפעת ההפרעות על משך המשימה, ומשך הזמן המושקע במשימות ספציפיות.

מתוצאות המחקר עולה כי הפרעות אירעו 6.6 פעמים בשעה, כאשר 11% מהמשימות הופרעו, ו 3.3% הופרעו פעמיים ויותר.  רופאים לא חזרו למשימה שהופרעה ב- 18.5% מהזמן (95% CI, 15.9% – 21.1%).  ההפרעות הופיעו בשכיחות הגבוהה ביותר בזמן תיעוד, כאשר 47% אירעו במהלך תיעוד שחרור.  כ- 12.8% בממוצע מזמנם של הרופאים הוקדש לביצוע מספר משימות במקביל.  אנשי מקצוע בכל הקטגוריות ביצעו מספר משימות במקביל בחלק דומה מזמנם.  הזמן הממוצע שהוקדש למשימה ירד ככל שבכירות הרופא עלתה בקטגוריות הבאות: טיפול ישיר (P < .0001), טיפול בלתי ישיר (P < .0001), ותיעוד (P = .0002).  מידת הבכירות של הרופא לא הייתה משמעותית במהלך תקשורת מקצועית (P = .9826).  הזמן הממוצע ללא הפרעה במסגרת משימה עמד על דקה ו 26 שניות (1:26; 95% CI, 1:23 – 1:29).  הפרעה אחת הכפילה את הזמן הממוצע למשימה, ו 3 הפרעות או יותר העלו את זמן המשימה ב- 493% ל 7:04 דקות.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שככל שמספר ההפרעות יפחת כך יפחת הזמן הנדרש להשלת משימה.  יחד עם זאת, לאחר תקנון להטיית אורך במדגם, משימות הושלמו דווקא מהר יותר לאחר שהופיעו הפרעות, כאשר הפרעה אחת קיצרה את משך ההשלמה בחצי.  החוקרים לא יכלו להצביע על סיבה לממצא, אולם הניחו כי הרופאים מפצים על אובדן הזמן בהפרעות ע”י ניסיון להשלים משימות מהר יותר.  דבר זה יכול להיות מושג ע”י קצב עבודה מהיר יותר, הפחתת המאמץ המושקע במשימה או אפילו ויתור על חלק ממרכיבי המשימה.  הסברים אפשריים אחרים כוללים הימנעות של הרופאים מהפרעות במהלך משימות ארוכות או מורכבות, או לחילופין, משימות קצרות ופשוטות עלולות להיות מועדות יותר להפרעות לאור אופיין.

בין מגבלות המחקר יש לציין כי הכללה של ממצאי המחקר עלולה להיות בעייתית לאור תצפית על בית חולים אחד בלבד, ובמהלך ימות השבוע בלבד.

לטענת החוקרים, ממצאיהם תומכים בכך שהפרעות עלולות לפגוע בבטיחות החולים.

המומחים מסכימים כי הפרעות מעלות את הסיכון לטעויות.  הם מספקים דוגמא בצורת בקשות לפענוח תרשים אק”ג.  בקשות אלו הן נפוצות מאוד, והיות ו95% מהתרשימים אינם מורים על אוטם לבבי, יתכן ורופאים יאמצו הרגל של פענוח התרשים כתקין גם ללא בחינה מדוקדקת שלו.  דוגמא נוספת, הינה כתיבת מרשם לחולה בשחרור, בדיוק כאשר מתקבל מקרה חירום, דבר שיכול להוליד טעויות במינון או בתרופה עצמה.

פעמים רבות נזק לחולה נמנע לאור עירנותם של אנשי צוות אחרים או עקב אי התאמות בגיליונות החולים.  לדברי המומחים, קשה להימנע לגמרי מהפרעות, אולם ניתן להתכונן לעבודה תחת תנאים קשים יותר, על מנת לצמצם ככל הניתן את שיעור הטעויות.

Qual Saf Health Care.

לידיעה במדסקייפ