קבוצת חוקרי ה- INTERPHONE מפרסמת את תוצאות המחקר1, בכתב העת International Journal of Epidemiology (גרסת אינטרנט).

המאמר מציג את ממצאי המחקר בנוגע לסיכון לפתח גידולי מח (גליומה ומנינגיומה) בעקבות השימוש בטלפון סלולארי. התוצאות המוצגות מבוססות על הנתונים שנאספו בכל מרכזי מחקר     ה-INTERPHONE .

מחקר מקרה-ביקורת זה, המבוסס על ראיונות אישיים, ואשר כלל 2,708 מקרי גליומות, 2,409 מנינגיומות וביקורות מזווגות, נערך ב-13 מדינות, תוך שימוש בפרוטוקול משותף.

בעבר, פורסמו ממצאים ממספר מחקרי עוקבה ומקרה-ביקורת, שבדקו את הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים והתפתחות גידולי מח, וביניהם גם מספר פרסומים המסכמים תוצאות של מרכזים השותפים למחקר ה- INTERPHONE. יחד עם זאת, אף מחקר קודם לא כלל כל כך הרבה מקרים חשופים, ובייחוד מספר גדול יחסית של משתמשים “כבדים”, שהשתמשו בטלפון סלולארי לאורך זמן.

רקע

מאז הצגתו של הטלפון הסלולארי, בשנות השמונים המוקדמות, חלה עליה חדה באופן השימוש בסלולארי. השימוש הגובר בטכנולוגיה זו לווה בחששות בנוגע לבריאות המשתמשים. בסוף שנות ה-90, מספר קבוצות מומחים סקרו את העדויות לגבי ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לרמה נמוכה של שדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו ?(RF), והמליצו לערוך מחקר בנושא ההשפעות הבריאותיות האפשריות של שימוש בטלפונים סלולארים.

ה- IARC מרכז מאמץ בינלאומי לחקר הסרטן

כתוצאה מכך, בשנים 1998-9 ריכז ה-IARC מחקר היתכנות, שמסקנותיו היו כי מחקר בינלאומי שיבחן את הקשר בין השימוש בטלפונים סלולארים לבין הסיכון לפיתוח גידולי מח, ניתן לביצוע ותוצאותיו תהיינה בעלות משמעות.

מחקר ה- INTERPHONE

מחקר ה-INTERPHONE החל בשנת 2000, כמערך בינלאומי של מחקרי מקרה-ביקורת שנערכו    ב-13 מדינות ברחבי העולם2. המחקר התמקד בארבעה סוגים של גידולים ברקמות הסופגות את מירב אנרגיית ה- RF הנפלטת מהטלפונים הסלולארים: גידולי מח (גליומה3 ומנינגיומה4), גידולי עצב השמע (שוואנומה5) וגידולי בלוטת הרוק6. מטרת המחקר הייתה לקבוע האם השימוש בטלפונים סלולארים מעלה את הסיכון לפיתוח גידולים אלה.

מחקר ה-INTERPHONE הוא המחקר הגדול ביותר מסוג מקרה-ביקורת שהתבצע עד כה בנושא הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים והתפתחות גידולי מח, וכולל את המספר הרב ביותר של משתמשים שלהם לפחות 10 שנות חשיפה.

הכיוון המדעי של מחקר ה- INTERPHONE

קבוצת מחקר ה-INTERPHONE הבינלאומית, שכללה 21 מדענים7, הייתה אחראית להתקדמות המחקר, לבחירת ניתוח הנתונים שבוצע, פירוש התוצאות ופרסומן. כל ההחלטות בנוגע למחקר נעשו באופן בלעדי ומשותף ע”י קבוצת המחקר הבינלאומי. במהלך המחקר, החוקרת הראשית מטעם    ה- IARC, ד”ר אליזבת קרדיס, עברה ל-CREAL (Centre for Research in Environmental Epidemiology) שבברצלונה, ספרד משם המשיכה את תפקידה כחוקרת הראשית של מחקר

ה- INTERPHONE, מאגר הנתונים של 13 הארצות נותר ב-IARC.

מימון מחקר ה- INTERPHONE

מחקר ה-INTERPHONE בוצע כמאמץ משותף בין מספר ארגונים8, בתיאום ה- IARC. נכון להיום, המימון הכולל שהוקצה למחקר ה- INTERPHONE מגיע לכ- 19.2 מיליון יורו. מתוך סכום זה, 5.5 מיליון יורו ניתנו ע”י התעשייה. מתוך 5.5 מיליון היורו, 3.5 מיליון יורו ניתנו ע”י פורום יצרני סלולארים (MMF- Mobile Manufacturers’ Forum) וארגון ה-GSM, כשכל אחד מהם תרם חצי מהסכום. כספים אלו הועברו באמצעות מנגנון הגנה (firewall) של ה-UICC (International Union Against Cancer) שמטרתו להבטיח את עצמאותם של החוקרים. רוב היתרה של 5.5 מיליון היורו הגיעה באופן בלתי ישיר למרכזים פרטניים ממפעילי טלפונים סלולארים ויצרנים, למשל, דרך מיסים ותשלומים שנגבו ע”י מוסדות ממשלתיים. רק 0.5 מיליון יורו (2.5%) מכלל עלויות המחקר הועברו באופן ישיר ע” התעשייה, בקנדה ובצרפת, באמצעות חוזים אשר הבטיחו את חוסר התלות של המחקר.

מימון אחר ניתן ע”י ה- European Commission (3.74 מיליון יורו) ומקורות לאומיים ומקומיים (9.9 מיליון יורו סה”כ) במדינות המשתתפות.

מימון נוסף להרחבת המחקר לקבוצות גיל צעירות ומבוגרות יותר, ניתן באופן ישיר ע”י מפעילי טלפונים סלולארים בבריטניה.

תוצאות

קבוצת מחקר ה-INTERPHONE מסכמת את ממצאיה כדלהלן:

“נצפה סיכון9 מופחת הקשור בשימוש קבוע כלשהו בטלפון סלולארי, עבור גליומה (OR*=0.81; 95% CI 0.70-0.94) ועבור מנינגיומה (OR=0.79; 95% CI 0.68-0.91). ממצא זה משקף, קרוב לוודאי, הטיית השתתפות (participation bias) או מגבלות מתודולוגיות אחרות. לא נצפה סיכון מוגבר לאחר 10 שנים או יותר מתחילת השימוש, עבור גליומה (OR=0.98; 95% CI 0.76-1.26) ומנינגיומה (OR=0.83; 95% CI 0.61-1.14). עבור כל עשירון של מספר שיחות מצטבר, ועבור 9 עשירונים של זמן שיחה מצטבר, הערכת הסיכון הייתה נמוכה מ-1.0. בעשירון העשירי (הגבוה ביותר: > 1,640 שעות) של זמן השימוש המדווח, הסיכון היחסי היה 1.40 עבור גליומה (95% CI 1.03-1.89), ו- 1.15 עבור מנינגיומה (95% CI 0.81-1.62). יש לציין, כי בקבוצה זו נמצאו ערכי דיווח חריגים. הסיכון היחסי שנצפה עבור גליומה נטה להיות גבוה יותר באונה הטמפוראלית10 בהשוואה לאונות האחרות של המח, אבל רווחי בר-סמך של הערכות הסיכון היו רחבים. אומדני הסיכון היחסי שנצפו עבור גליומה נטו להיות גבוהים יותר באנשים שדיווחו על שימוש בסלולארי באותו צד של הראש שבו התפתח הגידול, בהשוואה לצד הנגדי.”

*OR (Odds Ratio) יחס צולב הינו המדד לסיכון יחסי במחקר.

מסקנות

המסר העיקרי, כפי שסוכם ע”י קבוצת מחקר ה-INTERPHONE, הינו:

סיכון מופחת הקשור בשימוש כלשהו בטלפונים סלולארים בצורה סדירה, נצפה עבור גליומה ועבור מנינגיומה. ממצא זה משקף, קרוב לוודאי, הטיית השתתפות או מגבלות מתודולוגיות אחרות.

לא נצפה סיכון מוגבר, לאחר 10 שנים או יותר מתחילת השימוש, הן עבור גליומה והן עבור מנינגיומה. סיכון מוגבר עבור התפתחות גליומה, ופחות מכך- עבור מנינגיומה – נצפה במקרים הנמצאים בעשירון הגבוה של זמן שימוש מצטבר, בקרב אנשים שדיווחו על שימוש קבוע בסלולארי באותו צד של הראש בו התפתח הגידול, ועבור גליומה באנשים בהם הגידול התפתח באונה הטמפוראלית של המח. הטיות וטעויות מדידה מגבילות את המסקנות שניתן להסיק מתוצאות אלו ומונעות פירוש של קשר סיבתי.

שינוי בדפוס השימוש

רוב המשתתפים במחקר אינם מוגדרים כמשתמשים כבדים בהשוואה לרמת השימוש כיום.

חציון זמן השימוש המצטבר במחקר היה כ-100 שעות, וחציון זמן השימוש החודשי היה 2-2.5 שעות. נקודת החיתוך שהגדירה את קבוצת המשתמשים הכבדים (1,640 שעות לאורך 10 שנים), המהווה 10%, מקבילה לשימוש של כ 1/2 שעה ליום.

כיום, השימוש בטלפון סלולארי הפך להיות הרבה יותר שכיח, ואין זה יוצא דופן שאנשים צעירים ישתמשו בטלפון הסלולארי למשך שעה או יותר ביום. עלייה זו בשימוש ממותנת ע”י האנרגיה הממוצעת הנמוכה יותר הנפלטת בטכנולוגיות החדישות, והעלייה בשימוש בהודעות טקסט ובדיבוריות/אוזניות, המרחיקות את הטלפון הסלולארי מהראש.

מה הלאה?

ד”ר כריסטופר וו’יילד, מנהל ה-IARC, אמר: “הנתונים של מחקר ה-INTERPONE, לא הוכיחו כי קיים סיכון מוגבר לסרטן מח. אולם, הממצאים שנצפו עבור הקבוצה שנמצאה ברובד הגבוה ביותר של זמן שיחות מצטבר, יחד עם שינוי דפוסי השימוש בטלפון הסלולארי מאז תקופת מחקר ה-INTERPONE, בעיקר בקרב אנשים צעירים, קוראים להמשך מחקר בנושא השימוש בטלפונים סלולארים והסיכון להתפתחות סרטן מח.”

פרופ’ אליזבת קרדיס אמרה כי “מחקר ה-INTERPHONE יימשך ע”י ניתוח נתונים נוסף על הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים לבין התפתחות גידולי עצב השמע ובלוטת הרוק. בעקבות החשש בנוגע לעלייה המהירה בשימוש בטלפונים סלולארים בקרב אנשים צעירים אשר לא נחקרו במחקר       ה- INTERPHONE מרכזת CREAL פרויקט חדש, בשם MOBIKIDS, במימון האיחוד האירופי, שמטרתו לבחון את הסיכון לפתח גידולי מח כתוצאה משימוש בטלפונים סלולארים, בקרב ילדים ומתבגרים.”

ה-IARC קבע מועד לפרסום סקירה מקיפה על האפשרות שטלפונים סלולארים הינם גורם מסרטן במהדורת הפרסומים שלו (Monographs Programme). הסקירה מתוכננת להתבצע בין ה-24-31 במאי 2011, ותביא בחשבון את כל העדויות הקיימות ממחקרים אפידמיולוגים וניסויים, לרבות הנתונים החדשים ממחקר ה- INTERPHONE.

תקשורת עם אמצעי התקשורת וגופים אחרים בנוגע לתוצאות המחקר

הודעה זו לעיתונות הוכנה בשיתוף ה-IARC, ה- UICC ו-CREAL. קבוצת מחקר                             ה-INTERPHONE החליטה, בהתאם לפרוטוקול המחקר, שה- IARC Communications Group, בשיתוף עם CREAL וה-UICC, יהיו בקשר עם השותפים הבינלאומיים, כולל הקהילה האירופית   וה- WHO (World Health Organization), מקסימום 7 ימים לפני הפרסום, תחת תנאי חיסיון.

למקורות המאמר