מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-22 במרץ 2010 ב- American Journal of Cardiology, עולה כי שימוש בטלמטריה אמבולטורית הוביל לזיהוי הפרעות קצב מסכנות חיים במדגם משתתפים רחב.

זהו מחקר רטרוספקטיבי, שכלל 26,438 חולים שעשו שימוש בטלמטריה לבבית אמבולטורית בשל אינדיקציות שונות, כולל פרפור פרוזדורים, הפרעות הולכה לבביות נוספות או סינקופה. החוקרים מסבירים כי מכשיר הטלמטריה כלל חיישן קל משקל שהעביר באופן אוטומאטי מידע על הפרעות קצב למרכז המידע, באמצעות טלפון סלולארי. עורכי המחקר משמשים יועצים לחברת LifeWatch, אשר אחראית לתחזוקת מכשירי הטלמטריה ואוספת את המידע הטלמטרי.

מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 3 שבועות ניטור בממוצע סבלו 5,459 משתתפים (21%) מהפרעת קצב שהצדיקה פניה לרופא. החוקרים מדווחים כי 262 משתתפים (1%) סבלו מהפרעת קצב מסכנת חיים, כולל 120 חולים עם טכיקרדיה רחבת-קומפלקס (לפחות 15 פעימות בקצב של 120 פעימות לדקה ומעלה), 100 חולים עם הפסקת הדופק למשך 6 שניות או יותר, ו-42 חולים עם קצב לב נמוך מ-30 פעימות לדקה. 704 משתתפים נוספים (3%) סבלו מטכיקרדיה צרת-קומפלקס (180 פעימות לדקה או יותר במנוחה).

לאור התוצאות החוקרים כותבים כי אחוז קטן אך משמעותי ממדגם החולים הרחב שהופנה לקבלת טלמטריה אמבולטורית, פיתח הפרעת קצב מסכנת חיים שעשויה לדרוש התערבות מיידית.

הם מציינים כי כאשר החולה שולט על העברת המידע באמצעות הטלפון הסלולארי ייתכן שהמידע לא יועבר באופן מיידי, שכן לעיתים הפרעות קצב הינן אסימפטומטיות, או עלולות להתרחש בזמן השינה.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי טלמטריה לבבית אמבולטורית עשויה לספק מידע קליני מציל חיים, שאינן זמין בשיטות אחרות.

Am J Cardiol 2010.

לידיעה במדסקייפ