קיים עניין רב סביב הגורמים המשפיעים על הערכת המטופלים את הרופאים המטפלים בהם. במחקר חתך חדש, שכלל 4616 משתתפים, בגילאי 18-65, דירגו המטופלים את שביעות רצונם מהרופא הראשוני שטיפל בהם (n=96). המטופלים והמטפלים גוייסו ממרכזי רפואה ראשונית בניו יורק.

לצרכיי תיקנון, ריבדו החוקרים את משך הקשר בין הרופא והמטופל (שנה או פחות, 1-4 שנים, 5 שנים ומעלה). החוקרים בנו מדד “שביעות רצון”, ששימש כמשתנה התלוי היחיד, והתבסס על מרכיבים מ-Health Care Climate Questionnaire, Primary Care Assessment Survey ו-Patient Satisfaction Questionnaire.  מדד גבוה יותר שיקף שביעות רצון גדולה יותר.

פקטורים רלוונטיים כללו את הפרטים הדמוגרפיים של המטופלים והתחלואה וכן את הפרטים הדמוגרפיים של הרופאים ואישיותם, אותם העריכו החוקרים על-סמך NEO-FFI.

מהתוצאות עולה כי מטופלים שטופלו אצל רופא למשך שנה, או פחות, העניקו הערכות טובות יותר לרופאים ממין זכר, בהשוואה לרופאות. ההבדל הנ”ל בין המינים נעלם לאחר שנה אחת, אך זוהו שני מאפיינים אישיותיים, פתיחת ומצפוניות, הקשורים בהערכת המטופלים במקרים של מערכת יחסים ארוכה יותר בין המטפלים והמטופלים. המטופלים דיווחו על שביעות רצון רבה יותר במקרים של רופאים עם פתיחות רבה יחסית, ומצפוניות ממוצעת. מטופלים מבוגרים יותר העניקו הערכות טובות יותר ממטופלים צעירים, ואלו שנזקקו לטיפול רפואי רב יותר העניקו הערכה טובה יותר לרופאים.

לסיכום, גורמים רבים משפיעים על הערכת המטופלים את הרופאים. מחקרים עתידיים שיבחנו את שביעות הרצון של המטופלים ואת מערכת היחסים שבין הרופא והמטופל צריכים לקחת בחשבון את האישיות של הרופא. זיהוי תכונות האישיות של הרופא, המשפיעות על התקשורת, האמון, ההתמקדות בחולה והיענות החולה לטיפול, זוכים לעדיפות גבוהה.

מבחינה מעשית, ניתן ליצור סביבות לימוד במטרה לחזק את התכונות הנ”ל ואת הלכי החשיבה המגבירים את שביעות הרצון של החולה. שינוי שכזה בחינוך הרפואי ובטיפול עשויים להשפיע רבות על הטיפול בחולים.

Patient Educ Couns. 2007 Feb;65(2):270-4.

לידיעה ב-Pubmed