קיים מידע מצומצם מאוד בנוגע לתחושות הבטחון של סטודנטים לרפואה, הלומדים במדינות בעלות משאבים דלים, בכל הקשור לכישורי הבדיקה הגופנית, ותחושותיהם בנוגע לבדיקה הגופנית, בהשוואה לסטודנטים לרפואה הלומדים בארה”ב. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הגישות של סטודנטים לרפואה בנוגע לבדיקה הגופנית, ולהשוות את המצב בין גישות סטודנטים מארה”ב וסטודנטים מהרפובליקה הדומניקנית.

החוקרים סקרו סטודנטים לרפואה שסיימו את שנת הלימודים הראשונה בבית ספר לרפואה אחד בארה”ב ואחד ברפובליקה הדומניקנית. החוקרים התמקדו בתחושות הבטחון העצמי וחשיבות הבדיקה הגופנית. התשובות נעו בסולם של 1 (חוסר בטחון) ל-5 (בטחון מלא) ובין 1 (כלל אינה שימושית) ל-5 (בדיקה שימושית מאוד). המשיבים דירגו את גישתם לבדיקה הגופנית בכלליות ול-14 כישורים ספציפיים במסגרת הבדיקה הגופנית.

שיעורי ההיענות עמד על 71% (117/164). סטודנטים לרפואה מהרפובליקה הדומניקנית דיווחו על בטחון עצמי גדול יותר, באופן משמעותי, בהשוואה לסטודנטים מארה”ב, מבחינת כישורי הבדיקה הגופנית (4.27 לעומת 3.79, בהתאמה, p<0.001), וגישות חיוביות יותר באשר לחשיבות השימוש בבדיקות גופניות, והמידע החשוב שמספקות, כחלק מתהליך האבחנה (4.78 לעומת 4.42, בהתאמה, p<0.001).

גם התוצאות עבור כישורים ספציפיים העלו גישות חיוביות יותר בקרב סטודנטים מהרפובליקה הדומניקנית.

לסיכום, סטודנטים מבית הספר לרפואה ברפובליקה הדומניקנית מדווחים על גישות חיוביות יותר בכל הנוגע לבדיקות הגופניות, בהשוואה לסטודנטים לרפואה הלומדים בבית ספר לרפואה בארה”ב.

Teaching and Learning in Medicine 2006, Vol. 18, No. 4, Pages 287-291