מחקר חדש בחן את שכיחות הפתולוגיות הקרדיווסקולריות ב-50 גופות בחדרי הדיסקציה במחלקת האנטומיה ב-King’s College שבלונדון, ובדק את חשיבות הדיסקציות בלימודי האנטומיה של הלב האנושי התקין והפתולוגי.

לאחר הערכה חיצונית של כל אחד מהלבבות בחדר הדיסקציה, נערכה דיסקציה ובדיקה של 4 חללי הלב. המאפיינים שנבדקו כללו עדות לטרשת עורקים קורונרים, אוטם לבבי, שינויים באנטומיה של העורקים הקורונרים, מחלות מסתמים, וריאציות בעובי דופן חדר שמאל וקטרי פרוזדורי הלב.

במרבית הגופות זוהתה טרשת עורקים קשה של העורקים הקורונרים (44 גופות), ופתולוגיה במסתם האאורטלי (23 גופות). ב-13 גופות זוהתה היפרטרופיה של החדר השמאלי, וב-9 היתה הגדלה של הפרוזדור השמאלי. במספר גופות קטן זוהתה עדות לאוטם לבבי (4 גופות). הבוחנים מצאו גם אנומליות אנטומיות, דוגמאת Persistent Foramen Ovale (גופה אחת), 3 Coronary Artery Ostia, ווריאציות אנטומיות של האוריינטציה של מוצא העורק הקורונרי השמאלי (2 גופות).

מהמחקר עולה כי הדיסקציות אינן רק שיטה מצויינת ללמד את האנטומיה הנורמלית של הלב, אלא מדובר בשיטה בעלת ערך רב ללימוד הפתולוגיות הקרדיאליות השכיחות לסטודנטים לרפואה.

Clin Anat. 2007 Jan;20(1):89-92

לידיעה ב-Pubmed