דיונים רבים נערכו סביב שיטת הדיסקציות כאמצעי לימוד אנטומיה במסגרת בתי הספר לרפואה, אך רובם היו חסרים עדויות אובייקטיביות. חיפוש אחר עדויות שכאלו בספרות הרפואית העלה 14 מאמרים רלוונטים, שעברו סקירה לאיסוף הממצאים האובייקטיבים באשר לחשיבות דיסקציות, הנערכות בגופות בני אדם, על הלמידה הקוגניטיבית של הנושא.

כל המחקרים שנסקרו השוו בין קבוצות סטודנטים שנחשפו לשיטות לימוד שונות, כולל דיסקציות פעילות, לימוד על האיברים שנותחו, או שילוב עם אמצעי לימוד ממוחשבים. עיצוב ואופי המחקרים היה שונה משמעותית וקבוצות הסטודנטים ביניהם השוו המחקרים לא היו הומוגניות בכל המקרים.  בכל המחקרים, זוהה הבדל בפרמטר אחד לפחות, בין גישות הלימוד השונות, והערכת הידע האנטומי לא היתה מתוקננת בכל המקרים.

קשה לפרש ולהכליל את התוצאות של המאמרים שנסקרו. לאור העובדה שחובה להניח שקיימת הטיה בקרב מורים המפתחים שיטות לימוד חדשות של הקורס, והשוו אותן עם השיטות המקובלות, מהסקירה עולה כי קיים יתרון קל לשיטות הדיסקציה המסורתיות.

לסיכום, ייתכן שיש צורך במחקרים מורכבים יותר בכדי לפתור את הבעיה של השפעה קטנה נמדדת של שיטות הלימוד, ולהגיע למסקנות ברורות באשר לדרך הטובה ביותר ללמד אנטומיה. מחקרים כאלו יהיו חייבים לכלול גדלי מדגם מתאימים, שימוש בכלי הערכה תקפים, ודיון באשר למשמעות החינוכית של ההבדלים הנמדדים. דרושים מחקרים נוספים בנוגע לאנטומיה בכדי לאזן את הטיעונים האמוציונליים סביב נושא הדיסקציות, עם עדויות מדעיות.  הידע האנטומי והכרת גוף האדם הינם חלק חשוב מאוד בהשכלתם של הרופאים לעתיד, מכדי להותיר את ההוראה ושיטת הלימוד ללא עדויות ברורות.

Med Educ. 2007 Jan;41(1):15-22

לידיעה ב-Pubmed