רמות חרדה וסטרס גבוהות במהלך הלימודים הקליניים עלולים לפגוע בלימודי הסטודנטים ולהשפיע על התפקוד, תהליכי קבלת החלטות ויכולות טיפול בחולים. המחקר הנוכחי נועד להשוות את תחושות החרדה בעקבות הסבבים הקליניים בשני בתי ספר לרפואה, המיישמים שתי שיטות לימוד שונות במהלך הלימודים הפרה-קליניים, האחד, מושתת על פתרון בעיות, והשני כולל מערך משולב.

בבית הספר לרפואה DEUSM (Dokuz Eylul University School of Medicine) הקניית הכישורים הקליניים הבסיסים וכישורי התקשורת נעשית כבר בשנה הראשונה ללימודי הרפואה. לעומת זאת, הסטודנטים בבית הספר לרפואה MUSM (Marmara University School of Medicine) לא קיבלו הכשרה בנושאים אלו במהלך הלימודים הפרה-קליניים.

בכדי להעריך את תחושות החרדה נעזרו החוקרים בשאלונים שכללו 39 נושאים. במחקר נכללו 86 קלרקשיפים בבית הספר לרפואה MUSM ו-115 קלרקשיפים בבית הספר לרפואה DEUSM.

על-פי הסטודנטים משני בתי הספר, החשש מפני טעויות שיוכלו לפגוע במטופלים היה הראשון ברשימת המקורות לחרדה. הסטודנטים ב-MUSM סבלו מחרדות נוספות הקשורות לכישורים הקליניים הבסיסיים דוגמאת תפירת חולים, לקיחת דמים ומתן זריקות. מצד שני, הסטודנטים מ-DEUSM סבלו מחרדות הקשורות בעיקר לנושאי תקשורת, דוגמאת מסירת בשורות קשות.

המחקר מצא כי סטודנטים לרפואה עשויים לסבול מחרדות הקשורות להכשרה הקלינית בתחילת הסבבים הקלינים. כמו כן, מהמחקר עולה כי המקורות לחרדה עשויים להשתנות בין סטודנטים שנחשפו למערך לימודים שונה בשלבים הפרה-קליניים וסביבת לימודים שונה.

ייתכן כי שילוב לימודי כישורים קליניים בסיסיים וכישורי תקשורת למערך הלימודים הפרה-קליניים, תסייע לסטודנטים לקבל אוריינטציה מעט קלינית.

Int J Clin Pract. 2006 Nov;60(11):1414-8

לידיעה ב-Pubmed