סקירה ספרותית חדשה נועדה לבחון את מגוון ויעילות שיטות התערבות המכוונות להגביר את השתתפות המטופלים בתהליכי ההתייעצות.

החוקרים בחנו את המאמרים והמחקרים שפורסמו בין השנים 1976 ו-2004, וכללו בסקירה מחקרים מבוקרים, בשפה האנגלית. החוקרים אספו את הנתונים אודות מבנה המחקר, מאפייני ההתערבות, אוכלוסיית המחקר ותוצאות המחקר.

סה”כ זוהו 146 מאמרים, שדנו ב-137 מחקרים, שהצביעו על חשיבות רבה של מידע חינוכי והקניית כישורים הממוקדים בחולה, ביחד עם לימודי כישורי תקשורת המכוונים לצוות הרפואי. משובים מהחולים אודות תוצאות השיטות שיפרו את האבחנה והטיפול במחלות של המטופלים. מהמחקרים שנבדקו עולה כי השיפור העיקרי נרשם בתחום כישורי התקשורת, האבחנה והטיפול של הצוות הרפואי. למרות ששביעות הרצון של החולים ומצבם הבריאותי היו שניים מהמדדים השכיחים שנבדקו, סה”כ נראה כי שיטות ההתערבות לא השפיעו רבות על תחושת הערך העצמי של המטופל, גישתו והתנהגותו, שביעות הרצון של החולה, מצבו הבריאותי, או השימוש במשאבים.

לסיכום, החוקרים מאמינים כי קיימות מספיק ראיות התומכות בהגברת מעורבות המטופל בתהליכי ההתייעצויות. לדבריהם, דרושים מחקרים מובנים יותר, עם שיטות התערבות ברורות ומוגדרות היטב, בכדי להעריך את התוצאות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

אעפ”י שהעדויות מוגבלות ואינן חד-משמעיות, העדויות הנרחבות והמעודדות ביותר להגברת מעורבות המטופל בתהליכי הייעוץ קיימות עבור שלוש התערבויות הממוקדות בחולה (הדרכה, חומרי חינוך ומשובים לצוות המטפל), והתערבות אחת הממוקדת במטפל (לימוד כישורי תקשורת).

23Patient Education and Counseling , Volume 60, Issue 1-2, October 2006, Pages 12-