לעיתים קרובות מציינים את נושאי התרבות והאתניות כמגבלות בבניית מערכת יחסים יעילה ומשביעת רצון בין רופא ומטופל. מאמר חדש נועד לערוך סקירה ספרותית במטרה להבין טוב יותר את קשיי התקשורת הבין-תרבותית ברפואה, דרך מחקרים תצפיתיים בנושא. בנוסף, החוקרים מעלים מודל מחקר המשמש לבחינת הנושא במחקרים עתידיים.
במסגרת המחקר ערכו החוקרים סקירה ספרותית של מאגרי המידע ברשת (Pubmed, Psychlit).
מהממצאים עולים הבדלים בולטים בתקשורת בין רופא ומטופל, כתוצאה מהרקע האתני של המטופלים. החוקרים מצאו כי רופאים מתייחסים בצורה פחות רגישה למטופלים בני מיעוטים, בהשוואה למטופלים לבנים. בני המיעוטים עצמם בעלי יכולת ביטוי מילולי פחות טובה, נראה כי הם פחות אסרטיביים ורגישים במהלך המפגש הרפואי, בהשוואה למטופלים לבנים.
מרבית המחקרים שנסקרו לא מצאו קשר בין נושאי התקשורת ובין משתנים הקשורים במוצא, וכן לא העריכו את השפעות שונות תרבותית בתקשורת בין רופא ומטופל על תוצאות הטיפול הרפואי. מסיבה זו, לא זוהו הסיבות וההשלכות של הבדלים בין-תרבותיים בתקשורת הרפואית.
החוקרים זיהו 5 נקודות מפתח בנושא מגבלות בתקשורת הקשורות בהבדלים תרבותיים הבדלים תרבותיים במודלים הסברתיים של בריאות וחולי, הבדלים בערכים תרבותיים, הבדלים תרבותיים הקשורים בהעדפות החולים בנושא מערכת היחסים בין החולה והרופא, דעות קדומות או גזעניות ומחסומי שפה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ע”י שילוב משתנים אלו למודל מחקרי, ניתן יהיה לשפר את המחקרים העתידיים בנושא, הן מנקודת מבט תיאורטית והן מנקודת מבט מתודולוגית. לאור הממצאים, החוקרים ממליצים על תקשורת רפואית עם רגישות לנושאים תרבותיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!