מחקר חדש נועד לבחון את האתגרים הניצבים בקרב מטופלים מהגרים ורופאיהם, וכישורי התקשורת הבין-תרבותיים.

במסגרת המחקר צילמו החוקרים מפגש רפואי אחד, עבור כל אחד מ-24 המטופלים שסבלו ממצוקה פסיכולוגית, וביקרו אצל רופא המשפחה. הרופאים והמטופלים צפו, כל אחד בנפרד, בצילום הוידאו של המפגש, והתייחסו לרגעים שהיו חשובים בעיניהם או בעיני החוקרים במהלך המפגש.

מהתוצאות עולה כי בידי הרופאים ו/או המטופלים לא היה ידע מספיק אודות השפעות התרבות על מערכת היחסים בין רופא וחולה, וביטויי המצוקה, כמו גם על השפעות מצוקות ספציפיות למהגרים על המצב הבריאותי. מרבית המשתתפים העדיפו מפגש רפואי בין-אישי ולא בין-תרבותי, והרופאים והמטופלים הציגו את הכישורים הדרושים להשלמת מפגש בין-אישי. חלק מהרופאים והמטופלים השיגו מפגש בין-תרבותי, כתוצאה מהאינטראקציה הבין-אישית שלהם במהלך תקופה של שנים.

העדר הכשרה קלינית פורמלית אחראית בחלקה להבדלים הבין-תרבותיים מצד המטופלים. החוקרים מאמינים כי הכשרה קלינית של רופאים בנושאי תקשורת בין-תרבותית, וחינוך המטופלים, צפויים לשפר את איכות הטיפול במהגרים.

, Volume 60, Issue 2, May 2006, Pages 236-245Patient Education and Counseling