שיטות הלימוד משפיעות על אופי והתפתחות יכולות החשיבה הקלינית של סטודנטים. מחקר חדש נועד להשוות בין השפעות לימודים בשיטת PBL (Program Based Learning) ובין שיטת לימודים דרך הרצאות, על התפתחות יכולות החשיבה הקלינית של סטודנטים.
במחקר השתתפו 79 סטודנטים בשנת הלימודים הראשונה, וחולקו לשתי קבוצות מקבילות. שיטת הלימוד בקבוצה אחת התבססה על לימודי PBL (n=40), ובקבוצה השניה התבסס הלימוד על הרצאות (n=39), במהלך שנה אקדמית אחת. המדדים העיקריים שנבדקו היו יכולות החשיבה הקליניות של הסטודנטים, כפי שנמדד על-פי California Critical Thinking Disposition Inventory (CCTDI). החוקרים ערכו ראיונות אישיים במטרה ללמוד על תחושות הסטודנטים בנושא חווית הלימודים. הנתונים נאספו בארבע נקודות זמן, במהלך תקופה של 3 שנים.
מהתוצאות עולה כי בנקודת הזמן הראשונה שנבדקה, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין המשתתפים בקבוצת PBL ובין אלו בקבוצת הלימוד דרך הרצאות. אולם, בנקודת הזמן השניה שנבדקה, זיהו החוקרים כי הסטודנטים שלמדו בשיטת PBL השיגו שיפור משמעותי במדדי CCTDI (p=0.0048), חיפוש אחר האמת (p=0.0008), יכולת אנליטית (p=0.0368), ובטחון עצמי בחשיבה ביקורתית (p=0.0342), בהשוואה לתוצאות בנקודת הזמן הראשונה. כמו כן, נרשם שיפור במדדי CCTDI (p=0.0083), חיפוש אחר האמת (p=0.0090), ויכולת אנליטית (p=0.0354), בהשוואה בין נקודת הזמן הראשונה והשלישית, ושיפור במדדי חיפוש אחר האמת (p=0.0173), וחשיבה שיטתית (p=0.0440), בהשוואה בין נקודת הזמן הראשונה והרביעית.
לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים משמעותיים בהתפתחות יכולות החשיבה הקלינית של סטודנטים, בהשוואה בין שיטת לימודים המבוססת על לימודי הרצאות או לימודי PBL.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!