בניגוד למצב בקורס טיס, בו הטייסים לומדים תחילה לטוס באמצעות סימולטורים, לפני שטסים בפועל, רופאים מתאמנים על ביצוע פרוצדורות פולשניות על חולים אמיתיים. מחקר חדש נועד לקבוע את חשיבות הסימולטורים בלימודי פרוצדורות פולשניות לפני ביצוען על חולים אמיתיים, מנקודת המבט של הרופאים המתלמדים.

במחקר השתתפו 500 סטודנטים לרפואה, מתמחים ועמיתים (Fellows) בבית הספר לרפואה בהרווארד. החוקרים שאלו את המשתתפים אם קיימת לדעתם בעיה באופן בו מלמדים כיום לבצע פרוצדורות פולשניות במערכת הבריאות. לאחר מכן, ביקשו החוקרים לבחון אם לדעת המשתתפים, סימולטורים עשויים לתרום ללימודים וניסו לזהות את הפרוצדורות הספציפיות בהן לשיטה זו עשויות להיות היתרונות הגדולים ביותר.

מבחני t שימשו להערכת השפעות מין המשיב, שלב הלימודים, ההתמחות והתנסות קודמת עם סימולטורים.

158 משתתפים השיבו כי הם לא חשו בנוח עם שיטת הלימוד הנוכחית להקניית כישורים לביצוע פרוצדורות פולשניות על החולים. סטודנטים ורופאים גילו עניין רב בלימודי סימולציה לפני ביצוע הפעולות על החולים.

כמו כן, החוקרים גילו כי ככל שהפרוצדורה היתה מסובכת יותר, התחושה של המשתתפים באשר ללימודי סימולציה בטרם ביצועה על החולים, היתה חזקה יותר.

המשתתפים בחרו בהכנסת Chest Tube כפרוצדורה המועדפת ביותר עבורה היו מעוניינים בלימודי סימולציה, בטרם ביצוע הפרוצדורה על החולים.

תוצאות הסקר לא הושפעו ממין המשיב, ההתמחות, השלב בלימודים או התנסות קודמת עם לימודי סימולציה (p>0.05).

לסיכום, ממצאי המחקר תומכים בשילוב לימודי סימולציה בתכנית הלימודים של סטודנטים לרפואה ומתמחים, ככלי ללימוד פרוצדורות פולשניות לפני ביצוע הפרוצדורות על החולים.

Volume 11, Number 1 / February, 2006,  Advances in Health Sciences Education