מחקר חדש נועד להשוות בין שיטת לימודים המבוססת על סימולטורים ובין שיטות ההוראה המסורתיות ללימודי רפואה במהלך השנים הקליניות.
במחקר השתתפו 38 סטודנטים לרפואה בשנה השלישית ללימודיהם, שנחשפו לסימולציה של מקרה של אוטם לבבי (MI), ולאחריה הרצאה בנושא מחלת דרכי אויר ריאקטיבית, או סימולציה של מקרה של מחלת דרכי אויר ריאקטיבית ולאחריה הרצאה בנושא אוטם לבבי.
בדיקת התוצאות לפני ואחרי הניסוי העלתה שיפור משמעותי בשתי שיטות הלימוד, כאשר השיפור הכולל בעקבות תרגיל הסימולציה עמד על 8.8 נקודות (95% CI = 2.3-15.3), והשינוי הכולל בעקבות ההרצאה עמד על 11.3 נקודות (95% CI = 5.7-16.9). אולם, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין שיטות הוראה המבוססות על סימולציה או הרצאות, באף אחד מן התחומים שנבדקו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הנוכחי לא העלה הבדלים בין שיטות הוראה המבוססות על סימולטורים או הרצאות בקרב סטודנטים לרפואה בשנים הקליניות בעקבות חשיפה חד-פעמית. אולם, הם מסכימים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לבחון את השפעות חשיפה מתמשכת לשיטות הוראה זו, ולבדוק כיצד משפיעה על הביצועים הקליניים במרכזים שונים.
Volume 11, Number 1 / February, 2006, Advances in Health Sciences Education
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!