ממחקר חדש עולה כי תקשורת טובה יותר בין רופא והורה באשר לתכנית הטיפול בילד עשויה לצמצם את השימוש הבלתי-הולם באנטיביוטיקה.

מחקרים קודמים מצאו קשר בין דיווחים ההורים של הילדים החולים אודות צפי לטיפול אנטיביוטי, ובין מרשם רפואי לטיפול אנטיביוטי, אך מצאו כי תפיסת ההורה את צפיות ההורה היו פקטור מנבא חזק יותר למתן מרשם לטיפול אנטיביוטי. באופן דומה, למרות שרופאים מצטטים לעיתים קרובות את לחץ ההורים כסיבה למתן המרשם, מחקר מעמיק מוכיח כי דרישות מפורשות או בקשת של ההורים לקבלת טיפול אנטיביוטי הן יחסית נדירות.

במהלך התקופה שבין 1 באוקטובר, 2000 ובין 30 ביוני, 2001, צולמו 522 מפגשים עם רופא ילדים בעקבות תסמיני הצטננות, ב-27 מרכזים בלוס אנג’לס. 38 הרופאים השלימו שאלון לאחר הביקור, להערכתם תפיסתם את ציפיות ההורים לקבלת טיפול אנטיביוטי.

כאשר הורים הביעו ספק בתכנית הטיפול של הרופא, הרופאים נטו להאמין בשיעור גבוה ב-20.2% כי ההורים מצפים לקבלת טיפול אנטיביוטי (p=0.004, 95% CI = 6.3-34%). כאשר הרופאים קיבלו את הרושם כי ההורים מצפים לקבלת טיפול אנטיביוטי, הסיכוי למתן מרשם אנטיביוטי בלתי הולם היה גבוה ב-31.7% (p<0.001, 95% CI = 16-47.3%). כאשר הרופאים שללו את הצורך בטיפול אנטיביוטי, הסיכוי שההורים יטילו ספק בתכנית הטיפול היה גבוה ב-24% (p=0.004, 95% CI = 7.7-40.3%).

הבעת ספק בתכנית הטיפול מצד ההורים העלתה את המחשבה בעיניי הרופא כי ההורים מצפים לטיפול אנטיביוטי, ולכן העלתה את הסיכוי למתן מרשם אנטיביוטי בלתי-הולם. תכנית טיפול המתמקדות בפעולות שיש לבצע כדי לשפר את בריאות הילד, ולא מתמקדות במה שאינו נדרש, דוגמאת אנטיביוטיקה, עשויים לצמצם את מתן המרשמים המיותרים לטיפול אנטיביוטי.

למרות שרופאים רבים עשויים לבקש לחנך את ההורים באשר לנסיבות בהן יש לתת טיפול אנטיביוטי, מהתוצאות עולה כי השלב האחרון של הטיפול, כאשר הרופאים מציגים את ההמלצות לטיפול, אינו מתאים להתחלת שיחה לחינוך ההורים בשיחה לה ההורים אינם מוכנים. למרות ששינוי אופן מסירת המלצות הטיפול (דוגמא, להימנע מהצהרות השוללות את הצורך באנטיביוטיקה) אינו פותר את המרשם הבלתי-הולם של טיםול אנטיביוטי בתגובה לציפיות ההורים, שינוי התקשורת מצד הרופא בהקשר זה עשויה לסייע לצמצם את הבעיה. יש לשקול התערבויות נוספות דרכן עשויים רופאים לחנך את ההורים באשר לחשיבות טיפול אנטיביוטי מתאים בשלב מוקדם במהלך הביקור, ולהכין את ההורים לאבחנה והטיפול המומלצים.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2006;160:945-952

לידיעה במדסקייפ