אחת הסיבות העיקריות לתמותה ותחלואה בקרב חולים נובעת מטעויות ושגיאות במתן תרופה.

תהליך מתן התרופה למטופל במסגרת בית החולים, היא מסלול מורכב, הכולל אפשרות לטעויות בכל אחד משלביו, כאשר הטעויות השכיחות הן בשלב מתן ההוריה (Medication Prescribing).

חשוב לזכור כי טעויות אלו ניתנות למניעה, הקפדה יתרה על כתיבה והעתקה נכונה של ההוריה, על-פי הכללים המקובלים, עשויה למנוע את הטעויות בטיפול התרופתי.

בשנת 2000 נערכה בדיקה של טעויות ההוריה לתרופות בהדסה הר הצופים, מהבדיקה עלה כי 38% מהטעויות נבעו מליקויים ברישום. שנה לאחר מכן, החלו בפעילות שנועדה לשפר את איכות הטיפול בבית החולים, תוך תיקון תהליכים לקויים שהביאו או עשויים היו להביא לטעויות במתן תרופות. במסגרת הפעילות הנ”ל, הוחלט לבחון את איכות ההוריה הרפואית ואופן העברת לרשומה הסיעודית במחלקות האישפוז ובמחלקה לרפואה דחופה (מלר”ד).

החוקרים השתמשו בשאלון הכולל שאלות לבדיקת יישום נוהל התרופות של בית החולים לגבי אופן כתיבת ההוריה ע”י הרופאים והאחיות. הסקר נערך במהלך 8 שבועות, ב-5 מחלקות אישפוז ובמלר”ד.

החוקרים בחנו את ההוריה הראשונה לתרופה שניתנה במהלך היממה שקדמה ליום הבדיקה, בשליש מגליונות האישפוז במחלקה שנבדקה. כמו כן, הם בחנו את ההוריה הראשונה לתרופה שניתנה במלר”ד למטופלים שאושפזו באותה מחלקה.

מהתוצאות עולה כי קיימת היענות נמוכה מאוד בקרב הרופאים והאחיות במחלקות איזפו, רק 18% מהוריות הרופאים ו-37% מרישומי האחיות נכתבו לפי הנוהל הנדרש. במלר”ד נרשמה היענות נמוכה עוד יותר, רק 3% מההוריות של הרופאים ו-25% מרישומי האחיות נכתבו לפי הנהלים. החוקרים ממליצים להגביר את אמצעי ההדרכה של רופאים ואחיות בכל הקשור לכתיבת הוריה והעתקתה בהתאם לנהלים, במטרה למנוע מתן תרופות שגוי או מתן לפי ניחוש או זיכרון. לטווח הארוך, ממליצים החוקרים על רישום ממוחשב של ההוריות למתן תרופה.

מאמר נוסף באותו גליון של “הרפואה”, ביולי 2003, התייחס לאיכות המירשם ומניעת הנזקים לבריאות המטופלים בעידן המחשב. במאמר מסכימים עם החוקרים וכותבים כי שגיאות בכתיבת מרשמי תרופות, או קשיים בפיענוח המרשמים, או הפקודות למתן טיפול תרופתי, מאחר שכתובים בכתב יד לא-ברור, הם הסיבות העיקריות להשפעות לוואי קשות או מסכנות חיים בחולים מאושפזים. כתיבת מרשמי תרופות באמצעות מערכות ממוחשבות, המחייבות הקלדה של המירשם והפקודות, כמו גם מקבץ כללי בטיחות (מינונים, תופעות לוואי, אינטראקציות בין תרופות וכו’), עשויים להפחית ב-80% ומעלה את שיעור הטעויות שלא זוהו במועד.

מערכות ממוחשבות עשויות לחסוך בעלויות האישפוז, השווה לערך לפיתוח ויישום מערכות אלו.

מסיבה זו המליצו בזמנו על פיתוח והפעלת מערכות כאלו בישראל בהקדם האפשרי.

“הרפואה”, 142: ג’ (יולי 2003)