תקשורת המונים היא המקור החשוב ביותר למסירת מידע לציבור בתחומים רבים, כולל תחום הבריאות.

מחלת הסרטן מהווה מקור רציני לדאגה ופחד בציבור, כלי התקשורת מהווים מקור מידע משמעותי וחשוב ובכוחם לעצב את העמדות, התפיסות והאמונות בנושאי בריאות בכלל, ובנושא הסרטן בפרט, ובאופן זה עשויים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות.

מחקר ראשון מסוגו בישראלנועד לבחון את הפערים הקיימים בין המידע שנמסר מצד התקשורת ובין הנתונים הרפואיים והסטטיסטיקות בכל הקשור למחלת הסרטן, באוכלוסיית ישראל.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים את כל הכתבות שפורסמו בשלושת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל “ידיעות אחרונות”, “מעריב”, ו-“הארץ”, במהלך שנת 2000. את הסיקור התקשורתי אודות סוגי הסרטן המדווחים, הדגש על המוות בהקשר של המחלה, דיווחים בנושאי טיפולים בסרטן  וגילאי החולים, השוו החוקרים עם נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות ומהמחלקה לאונקולוגיה במרכז הרפואי “רמב”ם”.

סה”כ נכללו במחקר 650 כתבות הקשורות במחלת הסרטן, שהתפרסמו במהלך שנת 2000.

מהתוצאות עולה כי לעיתים הסיקור התקשורתי של מחלת הסרטן אינו משקף נכונה את המציאות הרפואית, לפי ההיבטים שנבחרו לבדיקה במחקר. לדוגמא, נמצא דיווח יתר אודות סוגי סרטן מסוימים ודיווח-חסר לגבי סוגי סרטן אחרים, הבלטת סוגי טיפול מסוימים, לעומת הזנחת טיפולים אחרים, אי-דיוקים בנוגע למאפייני החולים וכדומה. כמו כן, נמצאה שונות בדיווחים בין שלושת העיתונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מתווספים לתוצאות מחקרים רבים אחרים שנעשו בתחומים ושונים, ומתייחסים לתהליכי הבניית המציאות בתקשורת. הממצאים מעלים תהיות לגבי הדרך בה מוצגת מחלת הסרטן והטיפולים בה לציבור הישראלי.

“הרפואה”, 144: ב’ (פברואר 2005), עמ’ 85-88