בשנת 1995 נכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומאז מבצע מכון ברוקדייל מחקר הערכה מתמשך, שמטרתו לבחון את השפעות החוק על קופות החולים, רמת השירות הניתן למבוטחים, שיוויוניות השירותים ונטל התשלומים.

בשנת 2003 הוצגו ממצאים מסקר ארצי, שהושוו עם סקרים שנערכו בשנים 1995, 1997, 1999 ו-2001.

בסקר נכללו כל תושבי ישראל בגיל 22 ומעלה, 1,908 איש מהם רואיינו. המחקר מתייחס לנושאים דוגמאת שביעות הרצון של המטופלים מקופות החולים ומרמת השירות, תשלומי השתתפות עצמית, קבלת שירות או מידע, שיווניות בנגישות לשירותים, הערכה כללית של מערכת הבריאות ונושאים נוספים.

מהתוצאות עולה כי נשמרה רמה גבוהה של שביעות רצון מקופות החולים, אולם שביעות הרצון מהתפקוד הכולל של מערכת הבריאות היתה נמוכה מאוד. פערי שביעות הרצון בין קופות החולים צומצמו.

בין שנת 2001 ו-2003 לא חל שינוי ברמת שביעות הרצון מהנגישות לשירותים, משך ההמתנה במרפאה ומשך ההמתנה לרופא מומחה. אולם, נרשמה עליה קלה בשיעור המדווחים על הרעה בשירותי הקופה, וכן בשיעור המדווחים על קושי בקבלת טיפול רפואי מסוים ושיעור המוותרים על תרופה בשל עלותה.

קשיים רבים יותר בהתנהלות מול מערכת הבריאות זוהו בקרב חולים כרוניים ובעלי הכנסה נמוכה.

בשנת 2001 שיעורי בעלי ביטוח משלים בקרב האוכלוסיה עמד על 64%, ועלה בשנת 2003 ל-72%. שיעור בעלי ביטוח מסחרי עלה מ-26% ל-34%, במהלך אותה תקופה.

מאיירס ג’וינט מכון ברוקדייל, ירושלים 2005, 91 עמ’