בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בתחום ההדרכה וההערכה של מיומנויות רפואיות מורכבות, עם הכניסה לשימוש של מכשירי הדמיה (סימולטורים) מתקדמים המאפשרים הדרכה מובנית והערכה סטנדרטית של יכולות ביצוע שונות. בנוסף להתפתחות הטכנולוגית, גם העליה בעירנות לבטיחות החולה והצורך בהקטנת שכיחות טעויות אנוש ברפואה תרמו גם הם להתפתחות תחום ההדמיה.

איגוד המנתחים האמריקאים (American College of Surgeons) יצרו פרוטוקול הדרכה מובנה להשתלמות ATLS (Advanced Trauma Life Support), במטרה לשפר את הטיפול האקוטי בנפגעי טראומה. פרוטוקול ATLS תרם רבות להתפתחות התחום.

אולם, המתכונת הנוכחית של קורס ATLS אינה כוללת תירגול של מכלול הטיפול בפצוע, הכולל אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית, אבחון והערכת ממצאי הבדיקות, והטיפול המלא בחולה.

בנוסף, בצורה בה הקורס מתנהל בהווה, אין דגש מספק על נושא עבודת הצוות, המאפיינת את הטיפול בפצועים מורכבים, ואין תרגול של הטיפול הממשי והשלם בפצוע בתנאי בית החולים, כולל קביעת קדימויות, דרכי פינוי, יעדים וזמני מתן טיפול במסגרת לוח זמנים מוגבל.

בכדי להתגבר על חלק מהמגבלות הללו נבדקה אפשרות השימוש באמצעי הדמיה במסגרת קורס ATLS. השימוש בחולים מדומים מהווה חלק אינטגרלי מההשתלמות, לאחר שמחקרים רבים הוכיחו את יעילותה.

במחקר הנוכחי נבחנה דעתם של המתורגלים על תרומת הלימוד במכשירי ההדמיה ההמתקדמים בתירגול הטיפול בטראומה. מכשירי ההדמיה שנבדקו במחקר כללו את HPS (Human Patient Simulator), המשמש להדמיה ברפואה דחופה, הרדמה וטיפול נמרץ. מכשיר נוסף שנבדק הוא SimMan, המשמש בעיקר להדרכה בתחומי ההחייאה. שני מכשירים אלו משמשים חלק מהלימוד השגרתי באזורים רבים ברחבי העולם, והשימוש בהם ככלי הדרכה הולך וגובר.

לצורך הניסוי פותחו 4 תרחישים של בעיות קריטיות שכיחות בטיפול בנפגעי טראומה טרם הגעתם לבית החולים. הניסוי כלל 82 רופאים וחובשים צבאיים שהגיעו לימי תירגול במרכז הארצי להדמיה רפואית (מס”ר) ותירגלו את התרחישים תחת הדרכתם של מדריכים בכירים.

מהתוצאות עולה כי יש מקום לבדוק את השימוש במכשירי הדמיה מתקדמים בתחום הכשרת מיומנויות קליניות של רופאים וצוותים רפואיים והערכת הטיפול הראשוני בנפגעי טראומה.

Harefuah, 2003; 142: 87-90