לאחרונה קיים מעבר מלימוד פרוצדורות קליניות בפעם הראשונה על גוף החולה לכיוון לימוד הפרוצדורות על מודלי הדרכה. עם זאת, אין נתונים ברורים באשר ליחס האופטימלי בין מספר המדריכים ביחס למספר הסטודנטים בלימודי הכישוריים הטכניים. מחקר חדש נועד להערך את היחס האופטימלי בין מספר המדריכים ומספר הסטודנטים בסימולציה ללימוד סגירת פצע.

במחקר השתתפו 108 סטודנטים לרפואה שהשתתפו בקורס בן שעה אחת לסגירת פצע. הם חולקו לשלוש קבוצות, כל אחת עם מדריך אחר. היחס בין הסטודנטים למדריכים היה שונה בכל קבוצה (A 6-12,  B 3-12, C 1-12). הסטודנטים עברו הערכות ממוחשבות לפני ואחרי מבחן, כאשר המדדים העיקריים שנבחנו הם משך הזמן הכולל שנדרש להשלים את המשימה ומספר התנועות שבוצעו.

מהתוצאות עולה כי השיפור בביצועים היה דומה בין קבוצה A וקבוצה B, והיו טובים יותר בהשוואה לסטודנטים בקבוצה C (P<0.005).

מהמחקר עולה כי היחס האופטימלי בין מדרכים וסטודנטים עומד על מדריך אחד לכל 4 סטודנטים. מספר גדול יותר של מדריכים ביחס לסטודנטים לא הביא לשיפור נוסף בלימודים, מספר קטן יותר של מדריכים ביחס לסטודנטים הביא לתוצאות נמוכות יותר באופן משמעותי בלימודי הסטודנטים.

Medical Education  Volume 40 Page 59