לעיתים קרובות קשה להעריך את ההשפעה של בית הספר לרפואה. במחקר חדש ניסו חוקרים להעריך אם דיונים בקבוצות קטנות במשך שעתיים יכולים להשפיע על תפיסתם של סטודנטים לרפואה בנושא אמירת האמת. כיום מקובל בטייוואן להתייעץ עם המשפחה של חולים סופניים לפני מסירת האמת לחולה, דבר שעלול לעמוד בקונפליקט עם האוטונומיה של החולה.

המחקר התבסס על חוות דעת כתובות לאחר דיונים קבוצתיים במשך שעתיים על מקרים קליניים שתיארו מצבי מסירת אמת. החוקרים בחנו את השינויים בתבנית קבלת ההחלטות עם הצבת הדגש על האוטונומיה של החולה אל מול הפטרנליזם במשפחה והמסקנות מוסריות בעקבות זאת. 

מהתוצאות עולה כי גישות הסטודנטים בתחילת המחקר בנושא מסירת האמת סווגו ל-4 דפוסים עיקריים הצבת החולה במרכז (n=46), הצבת המשפחה במרכז (n=20), מסירת המידע באופן סימולטני (n=1), ומסירת אינפורמציה בהתאם למצב (n=5). הדיונים הביאו לשינויים בנקודות המבט של סטודנטים רבים ודעותיהם סווגו מחדש התמקדות מקיפה בחולה (n-35), התמקדות ממוקדת במשפחה (n=1) והתמקדות מקיפה במשפחה (n=36). החוקרים מצאו כי וריאציות באשר להגיון הבריא וסיבות מוסריות היו קיימות עוד לפני ההשתתפות בקבוצות הדיון, אך סטודנטים בחרו להתעלם ממורכבות מסירת האמת בחולי סרטן סופניים. באמצעות דיונים ולימוד חוויתי הם יכלו להכיר ברגישות החולים ובני משפחתם, ולקבל החלטות המבוססות על שיקולים מקיפים יותר.

לסיכום, דיונים קבוצתיים תרמו לשיקולים האתיים. דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם ניתן לתרגם את יתרונות הגישה הזו לשינויים התנהגותיים בפועל.

Medical Education Volume 40 Page 590