מעט מאוד מחקרים נערכו בנושא השפעת החינוך הרפואי על גורל המטופלים.

מחקר חדש בדק אם קיים קשר בין יכולות ההוראה וגורל המטופלים בטווח הקצר.

החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 40 מחנכים קליניים ממסגרת שירותי רפואה פנימית כלליים בבתי חולים המסונפים לאוניברסיטה של טורנטו, ובחנו את תוצאות הטיפול בחולים שטופלו בעקבות דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, אי-ספיקת לב, COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ודימום ממערכת העיכול (n=4377) בתקופה שבין 1999 ו-2001.

הרופאים אופיינו לפי מדדי יעילות ההוראה (n=677) כבעלי דירוג גבוה או דירוג נמוך, לפי הערכות אנשי הצוות.

מהתוצאות עולה כי אין קורולציה בין מדדי יעילות ההוראה ומשך השהות הממוצע של המטופלים שטופלו בעקבות דלקת ריאות שנרכשה בקהילה (מחנכים רפואיים בעלי דירוג גבוה = 10.3, לעומת 8.1 ימים בקרב מחנכים רפואיים בעלי דירוג נמוך, p=0.058), אי-ספיקת לב (דירוג גבוה = 10.1 לעומת דירוג נמוך = 9.9 ימים, p=0.978), COPD (דירוג גבוה = 9.4, לעומת דירוג נמוך = 9.9 ימים, p=0.419), ודימום ממערכת העיכול (דירוג גבוה  6.3 לעומת דירוג נמוך = 6.8 ימים, p=0.741). בנוסף, החוקרים לא זיהו קורולציה משמעותית בין מדדי יעילות ההוראה ושיעורי אישפוז חוזר לאחר 7 ימים, 28 ימים ושנה, עבור כל האבחנות המצוינות לעיל.

לסיכום, אין קורולציה משמעותית בין מדדי יעילות ההוראה וגורל המטופלים בטווח הקצר, עובדה המכוונת לכך שיכולות ההוראה של הרופא, כפי שנתפסות בעיניי הצוות הרפואי, אינן משפיעות על הטיפול הרפואי.

Volume 40 Page 637  – July 2006   Medical Education