מעט מאוד ידוע על נושא השחיקה (Burnout) בקרב סטודנטים לרפואה, אך רבים סבורים כי מקורה של השחיקה, סמן שכיח למצוקה מקצועית בקרב מתמחים ורופאים, הינו כבר בבית הספר לרפואה.

עורכי מחקר חדש ביקשו לזהות את שכיחות השחיקה על מגוון הוריאציות שלה, במהלך הלימודים בבית הספר לרפואה, ואת ההשפעה של חוויות אישיות על השחיקה וסוגי מצוקה אחרים בקרב סטודנטים לרפואה.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים באביב 2004 את כל הסטודנטים לרפואה שלמדו בשלושת בתי הספק לרפואה במיניסוטה (n=1,098), באמצעות כלים תקפים להערכת שחיקה, איכות חיים, דיכאון וצריכת אלכוהול. הסטודנטים נשאלו גם אודות שכיחות חוויות אישיות חיוביות ושליליות במהלך השנה הקודמת.

545 סטודנטים לרפואה השלימו את הסקר (שיעור היענות של 50%). 239 סטודנטים לרפואה (45%) דיווחו על שחיקה. בעוד ששכיחות בדיקה חיובית לדיכאון וצריכת אלכוהול ירדה בקרב סטודנטים ותיקים יותר, שכיחות השחיקה עלתה (p<0.03 לכולם). כמו כן, זוהתה קורולציה בין מספר החוויות האישיות השליליות בשנה שחלפה ובין הסיכון לשחיקה (P=0.0160). הקשר של אירועים בחיים האישיים ושחיקה היה חזק יותר מאשר שנת הלימודים בה השתתפו הסטודנטים.

לסיכום, נראה כי שחיקה שכיחה מאוד בקרב סטודנטים לרפואה בארה”ב, ושכיחותה עשויה לעלות עם התקדמות בשנת הלימודים. למרות התפיה כי שחיקה קשורה בעיקר לסטרס הקשור בעבודה, החוקרים מצאו כי גם אירועים בחיים האישיים קשורים בקשר חזק לשחיקה מקצועית. מממצאי החוקרים עולה כי הן פקטורים אישיים והן פקטורים קוריקולרים קשורים בשחיקה בקרב סטודנטים לרפואה.

מאמצים המכוונים לצמצום השחיקה בקרב סטודנטים לרפואה חייבים להתייחס למרכיבים אלו.

Academic Medicine. 81(4):374-384, April 2006.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

גליה אלוני-דגן התייחסה בגליון פברואר-מרץ 2005 בעיתון ‘זמן הרפואה’ לנושא השחיקה ממנה סובלים הרופאים בארץ ובחו”ל, כולל הנזקים הנפשיים והפיזיים הנגרמים לרופא, הפגיעה ביחסים עם החולים והפגיעה בטיפול, עד כדי נטישת המקצוע.