מחקר חדש נועד לבחון את הקשר בין חסכי שינה והתפתחות שינויים במצב הרוח, אמפתיה ושחיקה בקרב עוקבה של סטאז’רים (Intern).

החוקרים אספו 47 סטאז’רים בשנת 2002-03 מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה. הסטאז’רים מילאו את הנתונים הבאים בתחילת המחקר ובסיום השנה מספר שעות השינה, Epworth Sleepiness Scale, Beck Depression Inventory-Short Form, Interpersonal Reactivity Index, ואת שאלון Maslach Burnout Inventory-Human Services Survey. החוקרים השוו בין שכיחות חסך שינה אקוטי וכרוני, ישנוניות סובייקטיבית, שחיקה, אמפתיה ודיכאון בתחילת השנה ובין השכיחות בסיום שנת הסטאז’. החוקרים בדקו את הקשר בין חסכי שינה וההשפעות על מצב הרוח, אמפתיה, או שחיקה.

מהתוצאות עולה כי שכיחות חסך שינה כרוני, דיכאון, שחיקה ואמפתיה, עלתה בבדיקת התוצאות בתחילת השנה לעומת סוף השנה. שכיחות ציונים גבוהים השתנה בעיקר בנושאי חסכי שינה כרוניים (מ-9% ל-43%, P=0.0001). שכיחות מצבי דיכאון מתון עלתה מ-4.3% ל-29.8% (P=0.0002). רק 4.3% דיווחו על שחיקה בתחילת המחקר, לעומת 55.3% מהמשתתפים שדיווחו על תחושות שחיקה בסיום שנת הסטאז’ (P<0.0001). התוצאות בנושא אמפתיה, שבמקור היו טובות יותר בהשוואה למקובל באוכלוסיה הכללית (P<0.001), התנרמלו בסיום שנת הסטאז’ (P=0.15). החוקרים מצאו קשר בין חסכי שינה כרוניים והתפתחות דיכאון (OR=7, P=0.014).

החוקרים כותבים ומסכמים כי בהתחשב בקשר בין חסכי שינה כרוניים ושינויים במצב הרוח במהלך שנת הסטאז’, יש להעריך את התוצאות בכדי לבדוק אם הרפורמה בנושא שעות העבודה תביא לעליה במספר שעות השינה, או תצמצם את מספר שעות העבודה, החופפת לשיפור במצב הרוח.

Academic Medicine. 81(1):82-85, January 2006.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בהמשך לכתבה זו, הינכם מוזמנים לקרוא את הכתבה שפורסמה לא מזמן במדורנו בנושא השפעות הגבלת שעות עבודה מנקודת המבט של המתמחים.