ועדת הבריאות של הכנסת אישרה תיקון לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי ורביעת תנאים והחרגות) התשפ”ג 2023. התיקון נוגע לרפורמה שאושרה בנובמבר 2021 במסגרתה אומצו ההוראות החלות באיחוד האירופי בנוגע לייצור וייבוא של מזון, בהתאמות לשוק הישראלי, במטרה להפחית את הנטל הביורוקרטי על יצרנים ויבואנים ולהוריד את יוקר המחיה בישראל.

ההוראות המאומצות נכנסו לתוקף בינואר 2023. התיקון שאושר היום קובע כי בניגוד להחרגה גורפת שאושרה להוראות האירופיות לעניין מחוללי ליסטריה וסלמונלה במזון, יקבעו כעת מספר תנאים והחרגות, ביחס למספר סוגי מזון הנפוצים בישראל בהם טחינה, אגוזים ותבלינים, שרק עליהם תחול ההחרגה וגם זאת רק בהיבט אחד – של מס’ מנות הדגימה במדגם. כמו כן, התווסף תיקון מבהיר לפיו אין באימוץ של התקנה האירופית, לגרוע מחובת הפסטור והעיקור של מזון בישראל.

בנוסף, ביקש משרד הבריאות להאריך את תקופת המעבר שהוגדרה ליצרנים ויבואנים בישראל עד סוף שנת 2023, כשבמהלך תקופת המעבר יוכלו להמשיך ולפעול על פי הדין הישראלי הקיים. הוועדה נאותה לבקשת התאחדות התעשיינים והאריכה את תקופת המעבר ב-3 חודשים נוספים, כלומר עד ה-1 באפריל 2024.

לאחר אישור הצו אמר יו”ר הוועדה ח”כ אוריאל בוסו: “מראשית הקדנציה חרטנו על דגלנו את המלחמה ביוקר המחיה, ובשבועות האחרונים הוכחנו כאן שאלה לא אמירות בעלמא. אנחנו פועלים לטובת אזרחי ישראל בתחומים השונים להסרת חסמים ולהפחתת הביורוקרטיה, במטרה להביא להורדת מחירים, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים בבריאות הציבור. נמשיך לפעול ולקדם מהלכים ובשורות שיגיעו בהמשך”.

פנינה אורן שנידור, ראש שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הבהירה כי התיקון לא מוסיף תנאים או מרחיב החרגות המופיעות בהוראות המאמצות, אלא דווקא מצמצם ומדייק אותן. לדבריה: “ככל שהטמענו את החקיקה הבנו שאפשר לצמצם את ההחרגות שהוחלו בישראל וכעת אנחנו מתקרבים עוד יותר להוראות האירופאיות”.

גל ברנס, אגף התקציבים במשרד האוצר בירך על התיקון ואמר: “אנחנו חושבים שיש פה מהלך גדול ומשמעותי של משרד הבריאות שיש בו תרומה חשובה להורדת יוקר המחיה”.

אביב חצבני התאחדות התעשיינים ביקש להאריך את תקופת המעבר שניתנה ליצרנים ויבואנים בישראל בשנה נוספת, לדבריו בעיקר בשביל יצרנים קטנים ובינוניים. הוועדה נאותה חלקית לבקשתו וקבעה כאמור כי תקופת המעבר תוארך ב-3 חודשים נוספים, עד ה-1 באפריל 2024. בהתייחס להחלטה אמרה פנינה אורן שניאור: “היינו מעדיפים להיצמד לשנה אבל רוצים להיות קשובים לצרכי התעשייה ושהמעבר היה חלק, אנחנו רואים בהארכה של 3 חודשים עניין מידתי ומקבלים את החלטת הוועדה”. עוד הבהירה כי “אנחנו רוצים למנוע בזבוז של מזון ולכן מזון שיובא לארץ בתקופה הנוכחית יוכל להמשיך להימכר גם לאחר תום תקופת המעבר”. נציג משרד המשפטים שי סומך ציין כי יש להבהיר הוראה זו בנוסח הצו, והנוסח תוקן בהתאם.

בנוסף, התריע חצבני על סתירה שנוצרת בין ההוראות האירופיות המאומצות ביחס לייצור מזון לבין הוראות משרד החקלאות בנוגע לגידול פירות וירקות בישראל, המשמשים חומרי גלם לתעשיית המזון: “אם הסתירה לא תוסדר ליצרנים לא תהיה אפשרות לייצר עם פירות וירקות שגדלו בישראל ולעמוד בהוראות האירופיות”. בתגובה השיבה אורן שנידור כי הנושא מוכר למשרדים ולאחרונה הוחלט על הקמת צוות משותף של משרד הבריאות ומשרד החקלאות שיפעל במהלך חצי השנה הקרובה במטרה למצוא מענה לסוגייה.

פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור אמר: “ההתראה להתייחסות לתיקון הייתה קצרה, אני סומך על אנשי משרד הבריאות אם זו עמדתם. אנחנו בעד כל דבר שיכול להקל על התעשייה”. בהתייחס להסדרת הסתירות הקיימות אל מול הוראות משרד החקלאות ביקש לוין לוודא כי לא יאושרו בישראל חומרי הדברה שאינם מאושרים באירופה וכן קרא לאמץ גם את העשרה המזון במינרלים חיוניים שמתבצעת באירופה: “כשנוח לנו אנחנו מאמצים וכשזה לא נוח לתעשייה שלנו- אנחנו לא מאמצים. ראוי לקדם את הנושא שתורם בעיקר לאוכלוסיות החלשות שמקבלות רכיבים תזונתיים חשובים כמו יוד, חומצה פולית, B12 ועוד”.

תמונת הכותרת באדיבות דוברות הכנסת- נועם מושקוביץ