שיווק ומנהל רפואי

הבדלים לפי מין ומגדר בשימוש בנוגדי-קרישה פומיים לטיפול בפרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם (Front Pharmacol)

במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שנועד לבחון הבדלים לפי מין ומגדר בשימוש בנוגדי-קרישה לטיפול בפרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. מהנתונים עולה שכיחות גבוהה של תת-מינון, אשר הייתה גבוהה יותר משמעותית בנשים לעומת גברים. ההיענות לטיפול הייתה גבוהה, עם רמות היענות גבוהה יותר בנשים תחת Rivaroxaban (קסרלטו).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר הבדלים לפי מין ומגדר בהתחלת טיפול ובמאפיינים סוציו-דמוגרפיים וקליניים בכלל החולים שהחלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים והבדלים לפי מין ומגדר במינונים שניתנו, היענות והקפדה על הטיפול התרופתי.

מחקר העוקבה כלל חולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם שהחלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בשנים 2011-2020. הם אספו נתונים ממאגר SIDIAP, Information System for Research in Primary Care בקטלוניה, ספרד.

מדגם המחקר כלל 123,250 חולים (46.9%) שהחלו טיפול פומי בנוגדי-קרישה פומיים. נשים היו מבוגרות יותר והמאפיינים הקליניים היו שונים בין המגדר. בהשוואה לגברים, בנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר שלאירוע מוחי ושכיחות גבוהה יותר של מינון נמוך מדי של כל נוגדי הקרישה הפומיים, למעט Edoxaban. מהנתונים עולה כי Apixaban היה הטיפול התרופתי שניתן במינון נמוך מדי בשכיחות הכי גבוהה (39% מהנשים ו-27.4% מהגברים, p<0.001). מינון גבוה מדי של הטיפול התרופתי ניתן בשכיחות גבוהה יותר לגברים לעומת נשים, בפרט עם Dabigatran (12% לעומת 7.6%, p<0.001).

עוד מדווחים החוקרים כי נשים הפסיקו את הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים לעיתים רחוקות יותר, בהשוואה לגברים ומרווח הזמן עד להפסקת הטיפול היה ארוך יותר בקרב נשים לעומת גברים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מינון לא-הולם, חוסר היענות לטיפול והקפדה על הטיפול לאורך זמן עלולים להוביל לטיפולים פחות יעילים ובטוחים. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הבדלים לפי מין ומגדר במצבי בריאות וחולי.

Front Pharmacol, Feb 7, 2023

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה