מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה קשר בין מחלה דמוית-שפעת ובין סיכון מוגבר לדיסקציה עורקית באבי העורקים, עורקי הצוואר ועורקים כליליים.
במחקר העוקבה בחנו החוקרים את הנתונים אודות כלל האשפוזים ופניות לחדרי מיון בניו-יורק בין 2006 עד 2016 ובפלורידה בין 2005 עד 2018 ומצאו כי מבין למעלה מ-18.5 מיליון חולים, 24% (גיל ממוצע של 42 שנים, 62% נשים) פנו לחדרי מיון או אושפזו עם תחלואה דמוית-שפעת. מבין החולים עם תחלואה דמוית-שפעת, ב-0.014% הייתה עדות לדיסקציה של אבי עורקים, עורקי צוואר או עורקים כליליים בתוך 180 ימים מאבחנת תחלואה דמוית-שפעת.
החוקרים מדווחים כי העלייה האבסולוטית בשיעורי דיסקציה עורקית עמדה על 0.3 (רווח בר-סמך 95% של 0.2-0.4) ל-10,000 חולים במהלך תקופה של 1-30 ימים לאחר אבחנה של תחלואה דמוית-שפעת, המהווה עליה משמעותית בהשוואה לשיעור בשנה שלאחר מכן (יחס סיכויים של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 1.75-2.82).
ממצאי המחקר מצביעים על סיכון גבוה כפליים לדיסקציה באבי העורקים (יחס סיכויים של 1.99, p<0.001), סיכון גבוה פי שלוש לדיסקציה בעורקי הצוואר (יחס סיכויים של 3.19, p<0.001) וסיכון גבוה יותר מכפליים לדיסקציה בעורקים כליליים (יחס סיכויים של 2.42, p=0.012) בתוך 30 ימים מחשיפה לתחלואה דמוית-שפעת.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים ומצביעים על מסגרת זמן דומה של סיכון מוגבר לדיסקציה צווארית לאחר תחלואה דמוית-שפעת. יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי הסיכון המוגבר לדיסקציה לאחר תחלואה דמוית-שפעת לא היה מוגבל רק לעורקי הצוואר וזוהה גם בעורקים אחרים. מכאן עולה כי לאחר תחלואה דמוית-שפעת חלה עליה קצרת-זמן בסיכון לדיסקציה עורקית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין פניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל תחלואה דמוית-שפעת ובין סיכון מוגבר לדיסקציה עורקית באבי העורקים, עורקי צוואר ועורקים כליליים.
Stroke, Feb 2023
אז מה צריך לעשות עם ממצאים האלו?- לבדוק כולם שעברו איזושהי מחלה דמוי שפעת ????
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!