שיווק ומנהל רפואי

הפרעות נוירולוגיות שנתיים לאחר מחלת הקורונה (The Lancet Psychiatry)

מחקר חדש שנערך בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים מראה ששיעורי "ערפול מוחי", דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19

מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet Psychiatry מראה ששיעורי “ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19, זאת בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים בארצות הברית, אוסטרליה, אירופה ואסיה. צוות המחקר בחן נתונים על 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מרשת רשומות הבריאות האלקטרוניות הבינלאומיות TriNetX. הקוהורט כלל 1,284,437 חולים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 מה-20 בינואר 2020 או אחריו, והושוו ביחס של 1:1 עם חולים עם זיהומים אחרים בדרכי הנשימה, והמעקב הסתיים ב-13 באפריל 2022. מתוך כלל החולים, 185,748 היו ילדים, 856,588 מבוגרים, 242,101 בגיל השלישי (בני 65 ומעלה), הגיל הממוצע היה 42.5 שנים, ו-57.8% היו נשים.

הסיכון לרוב ההפרעות נותר מוגבר באופן משמעותי לאחר 6 חודשים מהזיהום (למעט דלקת המוח, תסמונת Guillain-Barre, הפרעות הקשורות לעצבים ופרקינסוניזם), אך משכי הסיכון והשכיחות היו שונים במידה ניכרת. הסיכון להפרעות פסיכיאטריות נפוצות חזר לרמת הסיכון בתחילת המחקר תוך חודש או חודשיים (43 ימים להפרעות מצב רוח, 58 ימים להפרעות חרדה) ולאחר מכן השתווה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.1 שנים (חרדה) ו-1.3 שנים (הפרעות מצב רוח). אבל, הסיכון ל-“ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נשאר גבוה לאחר שנתיים. יחסית למבוגרים, הסיכון של ילדים להפרעות מצב רוח וחרדה לא היה מוגבר לאחר 6 חודשים (HR 1.02 ו-1.00, בהתאמה), אבל הסיכון ל-“ערפל מוחי”, נדודי שינה, דימום תוך גולגולתי, שבץ איסכמי, פסיכוזה, אפילפסיה והפרעות הקשורות לעצבים גדל, עם שיעורי HR שנעים בין 1.20 ל-2.16. הסיכון של ילדים ל-“ערפול מוחי” נמשך עד 75 ימים והיה זהה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.3 שנים. יש לציין כי מספר רב של מבוגרים בשתי העוקבות עם הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות מתו מכל סיבה שהיא, במיוחד אלו עם אבחנה של דמנציה או אפילפסיה. “העובדה ששיעורים דומים של חולים עם תוצאות אלו מתו בשתי העוקבות מעידה על כך שתמותה גבוהה זו משקפת בריאות גופנית כללית ולא קשורה לזיהום SARS-CoV-2 עצמו”, כתבו החוקרים.

לכתבה ב-CIDRAP

למאמר ב- The Lancet Psychiatry

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה