שיווק ומנהל רפואי

במאמר דעה טוענים מומחים כי ההנחיות לבדיקות גנטיות לסרטן שד אינן יעילות (מתוך אתר מדסקייפ)

במאמר דעה שפרסמה פרופסור קתי מילר מאוניברסיטת אינדיאנה היא התמקדה בנושא בדיקת גנטיות ותת-שימוש בבדיקות גנטיות בנשים עם סרטן שד.

במאמר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת JAMA Oncology דווח על מחקר לפיו גם אם ההנחיות הנוכחיות לבדיקות גנטיות היו משמשות בכל הנשים הללו, עדיין צפוי כי היו מפספסים מחצית מהמשפחות עם מוטאציות BRCA1 או BRCA2. ממצאים אלו הובילו לקריאה להשלים בדיקות ברמת האוכלוסייה.

עם זאת, המחקר האמור היה מעט בעייתי מאחר ונערך בישראל, באוכלוסיה של יהודים-אשכנזים, כאשר רבים תהו שמא ייתכן כי באוכלוסיה זו הסיכון מוגבר ובדיקות ברמת האוכלוסייה עשויות להיות הגיוניות יותר. אך האם הדבר נכון גם לאוכלוסייה של יהודים לא-אשכנזים או אוכלוסיית ארצות הברית?

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology, בו הושלם פאנל של מספר גנים בקרוב ל-1,000 נשים עם אבחנה חדשה של סרטן שד, עלה כי מחצית מהנשים הללו ענו על ההנחיות הנוכחיות להשלמת בדיקות גנטיות לאור היסטוריה משפחתית, גיל, או פנוטיפ המחלה, בעוד שמחצית מהנשים לא ענו על קריטריונים אלו.

החוקרים זיהו וריאנטים פתולוגיים באחד מהגנים שנבחנו ב-9% מהנשים שענו על ההנחיות לבדיקות גנטיות וב-8% מאלו שלא ענו על ההנחיות לבדיקות אלו.

המומחים טוענים כי מדובר כעת במחקר השני הרומז כי ההנחיות פשוט אינן יעילות. מטרת ההנחיות צריכה לבדוק אוכלוסיה בה סיכוי גבוה יותר לזהות מוטאציות. עם זאת, מהנתונים עולה כי כמעט לא היו הבדלים בשיעורי המוטאציות בין אלו שענו על הקריטריונים להשלמת הבדיקות הגנטיות ואלו שלא ענו על קריטריונים אלו.

פרופסור מילר מסבירה כי ישנם אתגרים רבים כאשר שוקלים שימוש נרחב בבדיקות גנטיות. ראשית, נדרשת המלצה חזקה לא לדווח לרופאים או מטופלים על וריאנטים שמשמעותם אינה ידועה. יש עדויות רבות לפיהן ממצאים אלו אינם מובנים היטב, אינם מנוצלים היטב, ונחשבים פתולוגיים, כאשר חלק גדול מהם אינם פתולוגיים.

בכדי להתקדם לעידן שימוש נרחב יותר בבדיקות גנטיות, דרושות תוצאות המעידות על זיהוי אבנורמליות הידועה כגורמת נזק או תשובה חד-משמעית לפיה לא זוהתה אבנורמליות הידועה כגורמת נזק.

עוד חשוב לבחון מחדש באילו מקרים בדיקות גנטיות עשויות לשחק תפקיד חשוב. ייתכן כי אין הגיון להשלים בדיקות גנטיות בכלל החולים בתחילת התהליך. ייתכן כי יש להציע בדיקות גנטיות לאלו בהם זוהתה אבנורמליות בבני המשפחה.

פרופסור מילר מסיימת בכך שאין ספק כי יש פרטים נוספים רבים עליהם יש לתת את הדעת. עם זאת, היא מעלה את השאלה כמה מחקרים נוספים דרושים עוד בטרם יבינו כי ההנחיות פשוט לא יעילות.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

על-פי מחקר שדיווחנו עליו לאחרונה היישום של ביצוע בדיקות גנטיות לסרטן שד ושחלות עדיין נמוך משמעותית מההמלצות (גם אם הן שנויות במחלוקת לפי מאמר דעה זה), כך שבכל מקרה נראה שיש מקום להרחיב השימוש בבדיקות אלה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    מעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה עשוי לסייע בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב מוקדם יותר, כאשר הגידול קטן יותר וקל יותר לטיפול עם סיכויי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אדנוקרצינומה של הלבלב מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים לאחר חמש שנים ולעיתים קרובות […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה