חשיפה לזיהום אוויר גם ברמות שהן מתחת לסף הנוכחי המגדיר זיהום קשורות לעליה בסיכון לתמותה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA .

לדעת החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שמדד ה-NAAQS (ר”ת של National Ambient Air Quality Standards) אשר נוסדו ע”י הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, צריכים לעבור הערכה מחדש (כלומר יש להקטין את רמת הסף להגדרת זיהום אוויר) .

בכדי להעריך את השפעת החשיפה היומית לחלקיקי PM 2.5 וריכוזי אוזון בעונה החמה (אפריל-ספטמבר), החוקרים ביצעו מחקר case-crossoverתוך שימוש בנתוני תמותה של מבוטחי מדיקייר בין 2000-2012 מחד וזאת מול נתוני חשיפה לזיהום אוויר ביום המוות ובהשוואה לחשיפה בימי ביקורת.

עבור כל משתתף, ימי ביקורת היו אותם אותם הימים בשבוע באותו חודש בכדי למנוע הטייה ואפקט הקשורים לעונת השנה.

החוקרים השתמשו בנתונים זמינים וגלויים של רמות זיהום אוויר תוך שימוש במודלים חיזוי זיהום של רמות יומיות של PM 2.5, ריכוז אוזון מקסימלי ב-8 שעות, ורמות טמפטורה ולחות לפי מיקומים גיאוגרפיים.

בוצעה רגרסייה מותנית להערכת הסיכון היחסי לתמותה מכל סיבה הקשורה לחשיפה קצרת מועד למזהמים, תוך הגבלת האנליזה לימים עם רמות זיהום אוויר מתחת ל- 25 μg/m3 עבור PM 2.5 ו-60 ppb עבור אוזון, אשר הם הרבה מתחת לסף הנוכחי של NAAQS שהוא 35 μg/m3 ל- PM 2.5יומי ו-70 PPB עבור אוזון מקסימלי ב-8 שעות.

האנליזה כללה למעלה מ-22 מיליון מקרי מוות יומיים ולמעלה מ-76 מליון מקרי ביקורת. קרוב ל-94% מכלל מקרי התמותה ומקרי הביקורת היו עם רמות של מתחת ל-25 μg/m3 וכ-95% ממקרי התמותה היו במהלך ימים אלה. רמות אוזון היו מתחת ל-60 PPB עבור למעלה מ-91% מהמקרים שבמהלכן התרחשו יותר מ-93% ממקרי המוות.

עלייה יומית בחשיפה לזיהום הייתה קשורה עם סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה. כל עלייה יומית של 10-μg/m3  בריכוז החלקיקים עלייה של 10 חלקיקים לכל מיליארד של אוזון בעונה החמה הייתה קשורה לעלייה מובהקת סטטיסטית של 1.42 ו-0.66 בהתאמה של מקרי תמותה יומיים מכל סיבה לכל 1 מיליון אנשים בסיכון.

החוקרים מציינים שהסיכון המוגבר לתמותה נותר מובהק סטטיסטי כאשר האנליזה בוצעה רק לימים שבהם רמות ה- PM2.5 והאוזון היו הרבה מתחת לרמות הסף הנוכחיות ע”פ NAAQS .

ניתוח לפי תתי קבוצות הראה השפעה גדולה יותר לאוכלוסיות מסויימות. העלייה בסיכון היחסי לתמותה מכל סיבה הקשורה לזיהום היו 1.49% והפער בסיכון האבסולוטי -3.59 , לכל מיליון אנשים בסיכון ליום עבור אנשים המתאימים לביטוח מדיקייר (רמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר). באופן דומה, ניתוח לתת קבוצה של המבוגרים מעל גיל 70 הראה עלייה יחסית בסיכון של 1.38% והפער בסיכון האבסולוטי למיליון 5.35 מקרי תמותה ליום.

החוקרים מציינים שהממצאים תואמים את העדויות הקיימת בספרות הרפואית, ואת העובדה שגם בירידה ברמות זיהום האוויר בשנים האחרונות, עדיין יש קשר בין תמותה לרמות החשיפה ל- PM 2.5 וריכוזי אוזון. כמו כן החוקרים מציינים כאמור שיש מקום להעריך מחדש את רמות הסף של הגדרות זיהום האוויר.

בנוסף, הממצאים מחזקים לדעתם גישות אינבדואליות עבור אוכלוסיות בסיכון. כך למשך הקפדה על אי יציאה מהבית בימים שבהם יש זיהום אוויר  או חבישת עזרים מגינים ע”י  אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר .

JAMA. 2017;318(24):2446-2456