מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ASTRO (American Society for Radiation Oncology) עולה כי אונקולוגים חכמים רבים מקבלים החלטות שגויות עבור המטופלים שלהם, אך הם גם זיהו גישות בהן ניתן לצמצם את הסיכון לקבלת החלטות כאלו.
כל הרופאים, כולל רדיולוגים-אונקולוגים, מועדים לדרגה מסוימת של טעות רפואית. לדוגמא, היקף טעויות באבחנה ברפואה בכללותה נע סביב 15%, מספר שמקורו בבדיקות אוטופסיה, סקרי חולים ומטפלים וסקירות שניות. לאור ההשפעות של טיפול קרינתי, טעויות רפואיות בתכנון וטיפול בסרטן הן יקרות מאוד.
החוקרים בחנו את סיפור המקרה המתואר היטב של ליסה נוריס, ילדה בריטית בת 15, שקיבלה מינון-יתר של קרינה לטיפול במדולובלסטומה, שדרשה טיפול במוח ובעמוד השדרה במרכז סרטן בסקוטלנד. הילדה הלכה לעולמה בשנת 2016, זמן קצר לאחר השלמת הטיפול.
הקרינה לעמוד השדרה הייתה החלק המורכב ביותר בטיפול. לאחר שהחוקרים זיהו טעות בתכנית הטיפול הקרינתי, הם לא ציפו לטעות נוספת אך אכן הייתה טעות נוספת. בעת תכנון הטיפול וחישוב מנת הקרינה למוח, נעשה שימוש בפקטור שגוי לחישוב התפוקה של המכונה. טעות זה לא זוהתה והובילה למתן מנת קרינה למוחה שהייתה גבוהה ב-58% מהתכנית.
בסופו של דבר, האירוע הטרגי נבחן בקפידה ונמצא כי המטפלים ערכו מספר טעויות קוגניטיביות. אלו כללו הטיית אישור, בה מוצאים את שמצפים למצוא, וחיפוש משביע רצון, בו באופן לא-מודע אדם מפסיק לחפש לאחר שמוצאים דבר אחד.
בטחון יתר הינה גישה מסוכנת, שבאופן לא מכוון עלולה להוביל לטעויות חמורות.
המציגים ביקשו מהקהל בכנס לנחש את מספר החדרים בבית הגדול בעולם. עם זאת, הם לא רצו שאלו יבחרו מספר באקראי אלא ביקשו מהקהל לבחור טווח מספרים בכדי להגדיל את הסיכויים לתשובה הנכונה. התשובה הנכונה הייתה 1,789 חדרים. עם זאת, פחות מ-10% מהמשתתפים ניחשו טווח זה. מדוע? מאחר ודיוק-יתר הינו תופעה נפוצה מאוד בקרב אנשים משכילים וקיים ברמות משמעותיות גם כאשר הדבר נדון ע”י מומחים בתחום. תופעה זו תקפה גם בניבוי הפרוגנוזה של חולים. מדוע המרווחים הניתנים הם כה קטנים ומדוע הרופאים נוטים לבטחון מופרז בנושא.
אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם בטחון מופרז היא לנקוט בגישה בה שוקלים את ההיפך האדם שואל את עצמו כיצד ייתכן והוא טועה ולחפש טעויות בעבודתו ודרכים בהן יכול להביא לתוצאה קרובה יותר למושלמות.
טעויות רפואיות וקבלת החלטות שגויה אינן נובעות רק מבטחון מופרז. עומס עבודה הינו אחד הגורמים המשמעותיים העשוי להוביל לטעויות כאלו; עוד יש לקחת בחשבון את התנאים במקום העבודה, מורכבות המשימה, לחץ זמן ומעברים בין מרכזים שונים. ישנם גם גורמים הקשורים באדם עצמו העלולים להוביל לטעויות קוגניטיביות, דוגמת עומס-יתר קוגניטיבי, עייפות ומעורבות רגשית בטיפול בחולה מסוים.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASTRO
הערת מערכת: בטחון מופרז והסחות דעת אחרות עלולות להוביל לטעויות בקבלת החלטות בתחומים שונים, והדבר אינו נכון רק לרפואה. עם זאת, ההשלכות של טעויות רפואיות עלולות להיות חמורות יותר, בין אם באונקולוגיה ובין אם בכל התמחות אחרת ברפואה. ישנה חשיבות רבה לנתח את המקור לטעויות רפואיות, על-מנת ללמוד כיצד למנוע הישנות טעויות אלו בעתיד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!