באדיבות אפדייט תקשורת

לפי הערכות שהוצגו בכנס הנגב עומד בפני משבר בריאות בעקבות מחסור ברופאים. נציג משרד הבריאות:”הכסף כבר כאן והדברים מתחילים לזוז”. מנכ”ל סורוקה בתגובה:”אם הכסף הגיע לנגב אנחנו לא ראינו אותו”. 11 מכל 1,000 תינוקות בדואים נפטר בשנה הראשונה לחייו

ד”ר מנואל כץ – מ”מ רופא מחוזי דרום משרד הבריאות וחבר במועצה הלאומית לבריאות הקהילה, אמר בפאנל שעסק בבריאות לתושבי הנגב: “הכסף כבר נמצא כאן והדברים מתחילים לזוז. אני מבין שיש אינטרס פוליטי לתקוף את משרד הבריאות כדי להביא לכך שיזרימו יותר תקציבים, אבל המציאות היא שתקציבי הבריאות בנגב גדלים והכסף כבר כאן.”

ד”ר אהוד דודסון – מנכ”ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הכחיש מכל וכל את דבריו של מנואל כץ. לדברי דוידסון: “הכסף לא כאן, ובמקום להשתמש בתוספת תקציב אנחנו מוסיפים מיטות על חשבון משאבים שלנו. אם הכסף הגיע לנגב אנחנו לא ראינו אותו”.

לדברי יוהן אטלן, מנכ”ל מועצת הנגב: “תוחלת החיים בנגב היא הכי נמוכה בארץ. אנחנו עומדים לפני משבר בתחום הבריאות בנגב כי יש מחסור ברופאים ורבים מהם עומדים לצאת לפנסיה אלה שהגיעו מברית המועצות בשנות ה-90. אנחנו לא אויבים של קופות החולים והרופאים, הם אנשים נפלאים שעושים עבודה נפלאה. אנחנו מבינים שיש לכם שמיכה קצרה, וגרעונות, ושאתם קורסים. אבל אנחנו נצא לרחובות. לא מתוך איבה למישהו אלא כי מגיע לנו לקבל הזדמנות שווה. מגיע לנו שתוחלת החיים שלנו לא תהיה נמוכה משל שאר תושבי הארץ. לא ייתכן שתסיטו משאבים מהנגב למרכז המדושן ושאנחנו נשלם בחיינו על הקשיים התקציביים שלכם. לא ייתכן שתמשיכו לא להיות שקופים ושלא נדע איפה נמצא הכסף שמיועד לנגב ולאן הוא הגיע וכמה כסף מגיע לנגב לעומת מקומות אחרים. מי שלא ידאג שתוחלת החיים שלנו תהיה שווה לזו שבמרכז הוא אויב שלנו. שמענו את בכירי משרד הבריאות שאמרו שכ-50% מהבעיות הרפואיות בנגב לא נובעות מאחריות מערכת הבריאות אלא מפערים תרבותיים. הבעיה אצלנו. זאת התנערות מאחריות. אם יש לנו בעיות של מנטליות ופערים תרבותיים תטפלו בהם. תעבדו קשה יותר.”

ד”ר אהוד דוידסון, הוסיף ואמר: “החלטת הממשלה משנת 2014 על חיזוק בית החולים סורוקה והקצאת 118 מיטות עד סוף 2016 לא בוצעה. ממשלת ישראל לא העבירה שקל אחד כדי לבנות את המיטות האלה. פתחנו מספר מיטות בכוחות עצמנו אבל בלי לקבל את המשאבים שמדינת ישראל אמורה לתת. למרות שנאמר פה שלא רק חושבים ומצפים שהמדינה תיתן. הקמנו את מחלקת השיקום על חשבון משאבים שלא הוקדשו לדברים אחרים. עד לפני שנה לא הייתה מיטת שיקום אחת בנגב. אנשים נהיים נכים ונופלים לנטל על משפחתם וחייהם נהרסים. החלטנו שלא נחכה לממשלה כדי לפתור את העניין החיוני הזה. לתושבי הנגב אין תוכנית אלטרנטיבית, הם תלויים לגמרי בבית החולים סורוקה.”

ד”ר ראניה עוקבי, גינקולוגית-מיילדת וחברת הוועד המנהל באג’יק: “11 נשים בדואיות מתוך אלף מאבדות את התינוק שלהן בשנה הראשונה. לעומת יחס של 4 נשים לאלף בקרב ערבים בצפון. כל שנה 196 תינוקות בדואים מתים בשנה הראשונה לחייהם. נתון איום ונורא במדינה מערבית. כמעט כ-50% מהתמותה נובעת ממומים נולדים בגלל נישואי קרובים. הסיבה השנייה היא פגות. לתינוק בדואי שנולד בשבוע ה-28 יש פחות סיכוי לשרוד מאשר לתינוק יהודי שנולד באותו שבוע. יש גם אחריות של משרד הבריאות וגם שלנו הנשים הבדואיות. חלק מהסיבה היא שכ-13% מהנשים הבדואיות לא נמצאות במעקב הריון בכלל, בגלל מחסור בקופות חולים, רופאי נשים ותחבורה ציבורית. אישה בדואית בכפרים הלא מוכרים צריכה ללכת קילומטרים ברגל בהריון בתנאים לא פשוטים כדי להגיע לרופא נשים. המצב הוא עגום והנתונים הולכים ומחמירים. ” 

ראש עיריית רהט – טלאל אלקרינאוי אמר: כשבנאדם ברהט לא מרגיש טוב הוא לא יכול לנסוע לסורוקה. יש החלטת ממשלה להקמת חדר מיון קדמי ברהט שצריכה להתבצע.

הדברים נאמרו בפאנל בריאות לתושבי הנגב שהתקיים בארוע הפתיחה החגיגי של פארק התעשייה עידן הנגב, במסגרתו נפתח הבוקר כנס שוויון הזדמנויות בנגב שיזמו אגי’ק מכון הנגב העוסק בפיתוח פתרונות תעסוקה ופיתוח כלכלי לחברה הבדואית בדרום, עיריית רהט והמועצה האזורית בני שמעון. הכנס המתמקד בנושאי שיוויון הזדמנויות בנגב בדגש על תחום הבריאות בהשתתפות בכירים כגון ח”כ איימן עודה, פרופ’ אבישי ברוורמן, לשעבר שר המיעוטים, יאיר סרוסי יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים, ד”ר אהוד דודסון – מנכ”ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה וראשי רשויות.

בתמונה מימין לשמאל: דקלה אהרון כתבת לעינייני בריאות רשת ב’ , ד”ר מנואל כץ (מ”מ רופא מחוזי דרום משרד הבריאות וחבר במועצה הלאומית לבריאות הקהילה); ד”ר אהוד דודסון (מנכ”ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה); יוהן אטלן (מנכ”ל מועצת הנגב); טלאל אלקרינאוי (ראש העיר רהט); וד”ר ר’אניה עוקבי (מומחית למיילדות ולגינקולוגיה,  חברת הועד המנהל – אג’יק – מכון הנגב).