שיווק ומנהל רפואי

סיכון גבוה להתאבדות לאחר ניסיון ההתאבדות הכושל הראשון (American Journal of Psyciatry)

מאת נעה גינזבורג, B.Sc

באופן לא מפתיע, ניסיון התאבדות בעבר מעלה את הסיכון לתמותה מהתאבדות בהמשך; נראה עם זאת שמדובר בגורם סיכון חמור מאוד במיוחד  – מחקר עוקבה חדש מצא כי רב מקרי ההתאבדות מתקיימים בשנה שלאחר נסיון ההתאבדות הראשון, והסיכון אף גבוה יותר בגברים מבוגרים. ניתן להביא לירידה משמעותית בסיכון הזה באמצעות אשפוז לאחר נסיון ההתאבדות הראשון וכן באמצעות מעקב פסיכיאטרי מסודר.

בניגוד למחקרים אחרים שנערכו בעבר, החוקרים כאן כללו בעוקבה משתתפים שהגיעו לטיפול רפואי לאחר ניסיון ההתאבדות הראשון שלהם (הם כללו במחקר גם את אלו שמתו בעקבות הנסיון הזה).  הקבוצה שנבחנה היתה בת קרוב ל-1500 מטופלים ממינסוטה, שניסו להתאבד בין 1986-2007. במהלך התקופה הזו, כ-5% מהמשתתפים התאבדו (81 משתתפים). כמעט 60 אחוזים מהם מתו בנסיון הראשון (גילם הממוצע היה 33.2) ; למעלה מ-80% מהשורדים התאבדו בתוך כשנה מנסיון ההתאבדות הראשון (גיל ממוצע- 41.6). החוקרים מציינים ששיעורי התמותה הגבוהים ביותר בעת נסיון ההתאבדות הראשון היו בין הגילאים 25-44, או 65 ומעלה. בגברים, ככל שגיל המשתתפים עלה עלה גם הסיכון לתמותה מהתאבדות (12% מהגברים בין 45-64 ו-23% מהגברים בני 65 ומעלה ששרדו נסיון התאבדות ראשון הצליחו בסופו של דבר לממש זאת במהלך התקופה שנבחנה. אצל נשים מעל גיל 65 לא נרשמה תמותה בשל נסיון התאבדות נוסף).  בגברים צעירים יותר עלו ממצאים מדאיגים גם כן: כ-1 מ-10 גברים בני 15-24 התאבדו; 1 מ-9 גברים בני 24-44 מתו מהתאבדות. החוקרים מצאו כי קרוב ל-75% ממקרי ההתאבדות שצלחו בנסיון הראשון נעשו באמצעות כלי נשק חם .

לאשפוז לאחר ניסיון ההתאבדות (בין אם רפואי או באשפוז פסיכיאטרי) השפעה חיובית ניכרת על הסיכון לנסיון התאבדות ולתמותה בהמשך. כמו כן, לתכנון של טיפול פסיכיאטרי מוסדר ומעקב נראתה השפעה מגינה מפני נסיונות התאבדות נוספים ותמותה- מטופלים שזכו לטיפול פסיכיאטרי הראו סיכון נמוך ב-79% להתאבד בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול. החוקרים מדגישים שמניעת התאבדות היא סוגיה חשובה בטיפול ובריאות הציבור וכי כמובן שעדיף להתחיל את הטיפול באוכלוסיה המועדת עוד לפני נסיון ההתאבדות הראשון; באופן מטריד מאד, הם מציינים כי קרוב ל-50% מהמתאבדים נפגשו עם רופא משפחה בחודש שקדם למותם מה שמעיד על צורך חריף בשיפור של שיתוף הפעולה בין הרפואה בקהילה לגורמים האחראים על בריאות הנפש.

Am J Psychiatry.Published online August 13, 2016.Abstract

לדיווח במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה