במחקר שנערך באוניברסיטת אריאל מטעם בית הספר למדעי הבריאות והפקולטה למדעי החברה והרוח, בראשותה של ד”ר ליאת קורן (בתמונה), סוציולוגית רפואית ובשיתוף פעולה מחקרי עם ד”ר חגית בוני-נח, קרימינולוגית ואחרים, מתקבלת תמונת מצב עדכנית על התופעה וכן עולות מגמות מעניינות על התופעה בין השנים 2009-2015.

    צריכה מופרזת של אלכוהול הינה תופעה הולכת וגדלה בחברה הישראלית בעשורים האחרונים, כך עולה מפרסומים מדעיים רבים. מחקרים בתחום מראים עלייה בשימוש מופרז באלכוהול והתפשטות התופעה במדדי האלכוהול השונים כמו בשתיית בולמוס ובהשתכרות בקרב בני נוער ומבוגרים. שתית בולמוס (או שתיית אביסה-Binge drinking) מתארת שתייה כבדה, של חמש מנות אלכוהול או יותר תוך מספר שעות- כלומר, באירוע אחד ונחשבת בספרות המדעית כהתנהגות מסוכנת ביותר, שתחת השפעת כמות זו של אלכוהול יכולת השיפוט ויכולת התגובה נפגמים באופן משמעותי. נתונים אפידמיולוגים ממחקרים שונים מלמדים על עלייה נכרת בהתנהגות בעייתית זו בשנים האחרונות ובאופן תואם גם בהסתבכויות שבאות בעקבותיה.

   במחקר שנערך כאמור מתקבלת תמונת מצב עדכנית על התופעה וכן עולות מגמות מעניינות על התופעה. ממדגם גדול של סטודנטים בשאלון שהועבר בשנת 2015, וכלל מעל 1400, ובשאלון שהועבר ב- 2009 וכלל מעל 1500 נבדקים עלה כי התופעות הבעייתיות הקשורות באלכוהול בשנים אלו בקרב מדגם גדול של מבוגרים-צעירים מראות בסה”כ מגמה של התייצבות. לא נראה כי קיימת מגמה של המשך ההחמרה במדדי האלכוהול השונים, כפי שתואר עד כה בספרות המחקרית. אלא, בפירוש נצפית עצירה של ההחמרה בשנים אלו. 

   מהממצאים עולה כי נשים באופן מובהק ומשמעותי צורכות פחות אלכוהול מגברים וכן מדווחות בשכיחות  נמוכה יותר על הסתבכויות שקשורות באלכוהול. למשל ניסיון בשתיית אביסה מדווח על ידי פחות מרבע מהסטודנטיות במדגם (23.8%) בעוד שאצל גברים השכיחות גבוהה יותר (41.4%).

כמו כן ניסיון בהשתכרות מדווח על ידי כ- 20% מהנשים ועל ידי כ- 28.5% מהגברים. כמו כן נכרת מגמת יציבות בין השנים 2009 ל- 2015, כשברוב מדדי הצריכה הבעייתית של אלכוהול ההבדלים אינם מובהקים בין השנים, כלומר, לא ניכרת עלייה או ירידה משמעותית בין השנים 2009- 2015 בסה”כ. מדדים מעניינים ספציפיים שמראים הטבה של התופעה מלמדים כי גיל ההתחלה של שתיית אלכוהול עלה עם השנים, והסתבכויות עם מחלקת הביטחון בקמפוס או עם המשטרה האזורית בגלל אלכוהול ירדו בשכיחותן. לעומתם, יש עליה מובהקת בדיווח על בעיות בלימודים או עם עבודות הלימודים בגלל אלכוהול (מ- 9.7% בשנת 2009,   ל- 15.6% בשנת 2015).

כמו כן נמצא כי סטודנטים שותים אלכוהול בשכיחות הגבוהה ביותר (59.8%) בפאב/ בר או מסעדה. רק מיעוט קטן (10.3%) דיווח על שתייה במסיבות שאינם של סטודנטים מחוץ לקמפוס, (5.5%) במסיבות של סטודנטים, או (3.7%) במעונות הסטודנטים.

               מה היא ההתייחסות החברתית לשתיית אלכוהול בקרב קבוצת השווים? האם קבוצת השווים מספקת תמיכה בתופעה או יוצאת כנגד התופעה? כיצד תופעת השתייה נראית בעיניי החברים עצמם? ואיך התייחסות זו משתנה בין השנים 2009-2015? אנו יודעים שלקבוצת השווים יש כח השפעה רב על ההחלטה של אנשים להיות מעורבים או לא להיות מעורבים בהתנהגויות סיכון ככלל, ובשתייה מופרזת של  אלכוהול בפרט.   ממצאי המחקר מראים גם כאן, כי אין מגמה בולטת של הבדלים בין השנים. ממצא מעודד הוא שבשנת 2015 בהשוואה לשנת 2009 יש עלייה של כ 15 נקודות האחוז בתפיסת החשיבות של “נהג תורן” כשמתכננים לשתות אלכוהול (מ- 60.6% ל- 75.6%). יתכן כי המאמץ הרב המושקע על ידי המוסדות השונים בארץ להסברה ולצמצום היקף התופעה בקמפיינים שונים ובחקיקה ואכיפה ובפיקוח חברתי תרמו להעלאת מודעות הציבור לעניין, ולבלימת החמרתה.