ממחקר חדש מגרמניה עולה כי היפורתמיה תרפויטית לא הביאה לשיפור שיעורי ההישרדות לאחר דום לב.
לדברי החוקרים, דרושים עדויות נוספות להמלצה על היפותרמיה תרפויטית בכל השורדים בהכרה לאחר דום לב. למעשה, יש עדויות רק עבור מיעוט החולים לאחר החייאה. לא ניתן לעודד את השימוש בהיפותרמיה תרפויטית במסגרת ההנחיות העדכניות להחייאה.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 210 חולים לאחר החייאה, כולל 143 שטופלו בהיפותרמיה במשך 24 שעות.
שיעורי מקרי התמותה במהלך ארבעת השבועות הראשונים לאחר ההחייאה היו דומים בשתי הקבוצות (היפותרמיה 48.2%, נורמותרמיה 44.8%).
מניתוח סטטיסטי עולה כי פרפור חדרים, גיל צעיר, רמות NSE (Neuron-Specific Enolase) של מתחת ל-33 ננוגרם למ”ל, ודום לב עם עדים לוו בסיכויי הישרדות גבוהים יותר משמעותית , אך לא כך עם היפותרמיה תרפויטית.
החוקרים כותבים כי לא תועדה קלינית עם קירור שטחי או תוך-כלי.
לדברי החוקרים, למרות ממצאים אלו, במוסד בו הם עובדים כל החולים השורדים דום לב מחוץ לאשפוז מטופלים בהיפותרמיה תרפויטית., במקרים בהם קצב הלב הראשוני אינו פרפור חדרים ודום הלב נבע ממחלה קרדיווסקולארית. יתרה מזאת, בהתאם להנחיות, חולים לאחר דום לב באשפוז טופלו בהיפותרמיה תרפויטית לאחר ההקצאה האקראית.
טיפול בקירור צובר תאוצה גם בארצות הברית, אם כי בקצב איטי יותר.
החוקרים סבורים כי על המאמר להגביר את תשומת הלב של רופאים וחוקרים להתחלת מחקרים מבוקרים חדשים בחולים ששרדו דום לב.
Resuscitation 2011
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!