שיווק ומנהל רפואי

מחלת לב והשתלת כליה – כן או לא? (מתוך כנס השתלה 2011)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס של הקונגרס האמריקאי להשתלה (American Transplant Congress 2011 ) עולה כי מטופלים עם מחלת כליות מסוג ESRD (או end-stage renal disease ) וסיפור של ארועים לבביים והתערבות לבבית יכולים לעבור השתלת כליות, אך לאור הסיכון הגבוה לארוע לבבי סביב הניתוח, יש צורך בהשגחה צמודה וערנות גבוהה. לדברי החוקרים מחלת לב עם או בלי התערבות טרם ההשתלה מורידה את ההשרדות לטווח הארוך של המטופל, וכן נוטה לקצר את ההשרדות של השתל.

למרות שהשתלת כליה מאטה את התקדמות המחלה הקרדיווסקולרית במטופלים עם ESRD , מחלת לב עדיין מהווה את הגורם השכיח ביותר למוות במטופלים אלה. מטופלים בסיכון גבוה עם מחלת לב ו-ESRD עשויים לקבל סרוב לעבור השתלת כליה בשל חששות מתחלואה ותמותה סביב ההשתלה. במחקר זה בדקו החוקרים תוצאות של מטופלים עם מחלת לב לאחר השתלת כליה, עם או בלי התערבות לבבית לפני הניתוח. החוקרים בדקו נתונים רטרוספקטיביים של 714 השתלות כליה.

המטופלים חולקו ל-3 קבוצות:

1 מטופלים אשר עברו התערבות לבבית לפני הניתוח (83 מטופלים)

2 מטופלים עם מחלה לבבית שלא עברו התערבות לבבית לפני הניתוח (88 מטופלים)

3 מטופלים ללא מחלת לב מתועדת (543 מטופלים)

ההתערבויות הנפוצות ביותר בקבוצה 1 הייתה צנתור עם או בלי הכנסת תומכן (30 מטופלים) וניתוח מעקפים (39 מטופלים). מטופל אחד היה לאחר השתלת לב. בקבוצה 2 ל-36 מטופלים הייתה מחלה כלילית ול-32 אי ספיקת לב. החוקרים מצאו הבדלים מובהקים בין נתוני הבסיס של המטופלים בקבוצות השונות גיל ממוצע (54.6 בקבוצה 1, 51.2 בקבוצה 2, 45.0 בקבוצה 3, P<0.001 ), שכיחות של סכרת (39%, 35%, 15%, P<0.001 ), וקבלת שתל כליה מתורם חי (35%, 33%, 39%, P=0.02 ). מעל מחצית מהמטופלים (55-59%) בכל הקבוצות היו גברים, ו-53-67% ממוצא אפרו-אמריקאי. שכיחות של השתלה חוזרת (retransplant ) הייתה 11-12% בכל הקבוצות.

החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בשיעור של תפקוד מאוחר של השתל (delayed graft function ) בין הקבוצות (41%, 32%, ו-30% עבור קבוצות 1, 2, ו-3 בהתאמה), או בשיעור דחייה תאית חריפה (acute cellular rejection ) במהלך שנה 1 לאחר ההשתלה (טווח של 5-9%). החוקרים מצאו כי שיעור האשפוזים ביחידת טיפול נמרץ הייתה כמעט כפולה בקבוצות 1,2 יחסית לקבוצה 3 (16.9%, 15.9% לעומת 8.7%, P=0.02 ).

מבחינת סיבוכים קרדיאליים סביב הניתוח בקבוצה 1 10% מהמטופלים סבלו מאוטם שריר הלב (MI ), לעומת 2.0% בקבוצה 2 או 0.7% בקבוצה 3. הפרעות קצב סביב הניתוח ארעו ב-12% בקבוצה 1, 5% בקבוצה 2, ו-3% בקבוצה 3 (בהשוואה של קבוצה 1 לעומת קבוצות 2,3 P=0.02 ).

לא נמצא הבדל משמעותי בהשרדות המטופלים לאחר חודש 1 ולאחר שנה 1 (טווח של 93.2-97.6%), וכן לאחר 3 שנים (טווח של 86.1-94.0%). לאחר 5 שנים, נמצא הבדל בהשרדות בין המטופלים מקבוצה 1 (71.4%) לבין המטופלים מקבוצות 2 ו-3 (83.5% ו-88.1% בהתאמה), P=0.04 . שיעור השרדות השתלים הדגים מגמה דומה, ללא הבדל משמעותי בכל נקודת זמן. לאחר 5 שנים, השרדות השתל הייתה 68.3% בקבוצה 1, 72.7% בקבוצה 2, ו-80.0% בקבוצה 3.

שיעור התמותה הכוללת היה נמוך יותר בקבוצה 3 (13%) מאשר בקבוצות 1 ו-2 (24% ו-20%), P=0.01 . אמנם, בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסיבות השונות למוות. תמותה מסיבה קרדיווסקולרית היוותה 7% בקבוצה 1, 5% בקבוצה 2, ו-3% בקבוצה 3. זיהומים היוו סיבת תמותה ב-4-6% וארועים מוחיים ב-1-2%. ב-4-9% מהמקרים סיבת המוות לא הייתה ידועה.

החוקרים מצאו מגמה לכשלון השתל יותר בקבוצה 1 (29%) לעומת קבוצות 2 (18%) ו-3 (20%), P=0.13 . הסיבה השכיחה ביותר לכשל השתל הייתה chronic allograft nephropathy בכל הקבוצות (טווח של 11-14%). כשל שתל בשל acute cellular rejection נמצא ב-5-6% בקבוצות 1,2 ורק ב-1% בקבוצה 3.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחלת לב, עם או בלי התערבות טרם ההשתלה, מפחיתה את השרדות המטופל לאחר השתלת כליה. כמו כן, מחלת לב נוטה להפחית את השרדות השתל לטווח הארוך. השיעור הגבוה של ארועים לבביים סביב ההשתלה במטופלים אלה מצריך מעקב צמוד יותר וערנות גבוהה מצד הצוות המטפל. אמנם, אין לשלול ממטופלים אלה את הזכות להשתלת כליה.

American Transplant Congress (ATC) 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • במסגרת תכנית הצלבת השתלות בינלאומית, בוצעו בין ישראל וקפריסין שמונה השתלות כליה

    במסגרת תכנית הצלבת השתלות בינלאומית, בוצעו בין ישראל וקפריסין שמונה השתלות כליה

    המרכז הלאומי להשתלות מדווח כי במסגרת תכנית ההצלבות הבינלאומית, בוצעו בישראל ובקפריסין שמונה השתלות: חמש בישראל ושלוש בקפריסין. המרכז הצליב את הזוגות באמצעות תוכנת מחשב ייעודית, מתוך מאגר בינלאומי בו נמצאים זוגות, שהם בני משפחה שאין ביניהם התאמה, ואשר בו רשומים גם זוגות מקפריסין. המספר הגדול של ההשתלות התאפשר בזכות שתי תורמות אלטרואיסטיות שפנו ישירות למרכז הלאומי להשתלות ובכך פתחו  "שרשרת השתלות".

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה