במאמר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Family Medicine מזהירים חוקרים כי רופאים אינם נוקטים באופן עקבי בצעדים להפחתת סיכונים בחולים הנוטלים טיפול ארוך-טווח באופיואידים.
החוקרים הופתעו מהשיעורים הנמוכים של הצעדים להפחתת סיכונים. הניטור לא היה זהה בכל המטופלים, כאשר בחלק מהמקרים ננקטו צעדים רבים ואילו באחרים הניטור היה לוקה בחסר.
הם מצאו כי לגזע המטופלים הייתה השפעה רבה, עם ניטור הדוק יותר אחר שחורים, מכאן עלתה האפשרות כי רופאים לוקחים בחשבון גורם שאינו-רלבנטי, גזע שחור, בהחלטתם כיצד ובאיזו תדירות לנקוט באמצעים להפחתת סיכון.
ממחקרים קודמים עולה כי הסבירות נמוכה יותר למתן טיפול במשככי כאבים אופיואידים לשחורים, בהשוואה ללבנים, גם לאחר תקנון לחומרת המחלה וגורמים רלבנטיים אחרים.
חוסר השוויון בטיפול בכאב אינו מבוסס עדויות. למעשה, מחקרים רבים מצאו כי לבנים נוטים יותר משחורים לשימוש לרעה באופיואידים, או שאין הבדל בין הגזעים.
במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי החוקרים בחנו למעלה מ-1,600 חולים עם כאב כרוני שאינו על-רקע ממאירות (62% שחורים).
ממודל מתוקנן לגודל המרפאה, נתונים דמוגרפים, הפרעות שימוש בחומרים, בריאות נפשית, מחלות רקע רפואיות וגורמים הנוגעים לטיפול הרפואי, שחורים נטו יותר מלבנים לבקר בקביעות במרפאות (יחס סיכויים של 1.51) וכן שכיחות גבוהה יותר של מרשמים מוגבלים (יחס סיכויים של 1.55). עם זאת, יחס הסיכויים לביצוע בדיקת שתן לתרופות לא היה עוד משמעותי במודל המתוקנן (יחס סיכויים של 1.41).
הקשר בין גזע בין גישות להפחתת סיכון במטופלים באופיואידים נותר גם לאחר תקנון למשתנים אחרים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!