שיווק ומנהל רפואי

מדידות ביתיות חוזרות של לחץ הדם לניבוי הסיכון למחלות לב וכלי דם (Hypertension)

על חולים המנטרים את רמות לחץ הדם שלהם בביתם לחזור על הבדיקות למשך לפחות שלושה ימים לקבלת הנתונים הפרוגנוסטיים המדויקים ביותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension.

החוקרים מצאו כי ניטור ביתי של לחץ הדם ניבא באופן הטוב ביותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם כאשר בוצע פעמיים בבוקר ופעמיים בערב למשך שבוע שלם אך הערך המנבא לאחר היום השלישי היה קטן.

מדידות מרובות אחראיות לוריאציות היומיות האפשריות בלחץ הדם ולתת תמונה טובה יותר של דרגת לחץ הדם האמיתית של החולה.

החוקרים כותבים כי אין הנחיות אחידות בנושא ומרבית החולים אינם מקבלים הוראות באיזו תדירות למדוד את לחץ הדם בבית הם פשוט עורכים מדידות לפי תחושה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לפרסם לראשונה נתונים פרוספקטיבים מבוססי-עובדות אודות האופן בו על חולים למדוד את לחץ הדם בביתם.

מדגם המחקר כלל כ-2000 מבוגרים שקיבלו מכשיר ביתי למדידת לחץ דם והתבקשו לנטר את לחץ הדם פעמיים בבוקר ופעמיים בערב, למשך שבעה ימים. ההיענות הייתה טובה, כאשר כלל הקבוצה נטלה בממוצע 27 מבין 28 המדידות האפשריות.

במהלך מעקב של קרוב לשבע שנים, 162 חולים אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי פטאלי או לא-פטאלי מקבילה ל-11.5 אירועים ל-1,000 שנות-אדם. החוקרים מצאו כי הערך המנבא של מדידות לחץ דם ביתיות עלה עם מספר המדידות שבוצעו עם התוספת הגדולה ביותר במהלך שלושת הימים הראשונים.

מדידות לחץ דם בבוקר ובערב תרמו באופן דומה לחיזוי האירועים הקרדיווסקולאריים, ומדידה כפולה בכל מקרה שיפרה את הערך המנבא באופן שולי.

מהנתונים עולה כי עבור כל עליה של 1 מ”מ כספית במהלך שבעה ימים, יחס הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה 1.021 עבור לחץ דם סיסטולי ו-1.034 עבור לחץ דם דיאסטולי. זאת בהשוואה ליחס סיכון של 1.014 ו-1.019, בהתאמה, לאחר מדידה ביום בודד.

החוקרים כותבים כי ביצוע מדידות נוספות משמען זמן ומאמץ נוסף המוטל על החולים, וקוראים לערוך מחקרים נוספים לקבוע באילו מקרים קיים סיכון להיענות ירודה להקפיד על ארבע מדידות יומיות. עם זאת, הם מסכמים וכותבים כי להערכתם המידע העולה מהמחקר הנוכחי צריך לשמש להגדיר הנחיות אחידות למדידות ביתיות של לחץ הדם.

Hypertension 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה