שיווק ומנהל רפואי

כמחצית מהחולים עם LVAD צפויים לאשפוז חוזר בתוך חצי שנה (מתוך הכנס השנתי ה-31 של ISHLT)

קרוב ל-50% מהחולים לאחר השתלת LVAD (Left Ventricular Assist Device) חוזרים לאשפוז בבית חולים בתוך שישה חודשים מההשתלה, ומרבית האשפוזים בפעם הראשונה נובעים מזיהום או דימום, כף עולה מסקירה של INTERMACS (Interagency Registry for Mechanical Assisted Circulatory Support) והוצגו בכנס השנתי ה-31 של ISHLT (International Society for Heart and Lung Transplantation).

שיעור האשפוזים החוזרים בשל דמם היה כפול בחולים מעל גיל 60, וכן גבוהים פי שתיים בחולים אלו. עם זאת, שיעור האשפוזים החוזרים לאחר טיפול ב-LVAD מתקבלים על הדעת ונראה כי הם טובים יותר מאלו שתועדו עם טיפול מקובל לאי-ספיקת לב.

בחולים המטופלים תרופתית לאי-ספיקת לב, שיעורי האשפוזים החוזרים גבוהים מאוד כ-25% לאחר 30 ימים אך שיעור האשפוזים החוזרים עקב טיפול ב-VAD, והגורמים להם, לא דווחו עד כה.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את שיעור האשפוזים החוזרים,הגורמים לאשפוזים חוזרים בפעם הראשונה וגורמים המשפיעים על הזמן עד לאשפוז ראשון. הסקירה התבססה על נתונים פרוספקטיביים מכל המבוגרים במאגר INTERMACS לאחר השתלת LVAD בין יוני 2006 ועד מרץ 2010.

מדגם המחקר כלל 486 חולים עם משאבה פולסטילית ו-2010 חולים עם משאבה רציפה.

10 הסיבות העיקריות לאשפוז ראשון היו זיהומים (21%), דימומים (16%), פרוצדורות מתוכננות (13%), תקלה בתפקוד המכשיר (8%), סיבוכים נוירולוגיים (7%), בעיות במערכת העיכול (9%), הפרעות קצב (8%), אי-ספיקת לב ימנית (5%), בעיות ריאתיות (5%) ומצבים שונים (6%).

מבין 2442 החולים, 1172 החולים אושפזו לראשונה בתוך 24 חודשים מהשחרור מבית החולים לאחר ההשתלה. לאחר חודש אחד, 82% מהחולים לא נזקקו לאשפוז, שיעור זה ירד ל-65% לאחר שלושה חודשים ול-49% לאחר שישה חודשים, 31% לאחר שנה, 24% לאחר שנה וחצי ו-20% לאחר שנתיים.

שיעור האשפוזים הראשונים עקב דימומים היה גבוה פי שתיים בחולים בגיל 60 ומעלה (23% לעומת 11% בחולים בגילאי 40-60 שנים) ועמד על 7% באלו בגיל 40 ומטה. יתר הסיבות לאשפוז התחלקו באופן שווה בין קבוצות הגילאים.

כמו כן, זוהה הבדל מסוים בסיבות לאשפוז ראשון לפי סוג המשאבה (p<0.01). משאבות רציפות לוו בסיכון מוגבר לדימומים (17% לעומת 6%), בעוד שמשאבות פולסטיליות לוו בסיכון מוגבר לזיהומים (28% לעומת 20%) ותקלות במכשירים (18% לעומת 5%).

שיעור האשפוזים החוזרים היה גבוה יותר בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בעת ההשתלה הראשונית (p<0.05), אך למעט זאת, העדר אשפוזים לא היה תלוי בגורמים אחרים, כלל גיל, מין, אירוע נוירולוגי קודם, סוכרת, אבחנה, מדד מסת גוף או פרופיל INTERMACS.

מתוך הכנס השנתי ה-31 של ISHLT

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה