שיווק ומנהל רפואי

פעילות גופנית אינטנסיבית לשיפור הסיכון למחלות לב וכלי דם (Am J Hum Biol)

פעילות גופנית אינטנסיבית וקצרה הינה דרך יעילה להפחתת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם במתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Human Biology.

אירועים קרדיווסקולאריים מופיעים לרוב בגיל הבגרות, אך לפי התפיסה המקובלת גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מתחילים להתפתח בילדות  וממשיכים לתוך שנות הבגרות,  ופרופיל קרדיווסקולארי לא-בריא עשוי להגדיל את הסיכון לתמותה מוקדמת. גישות לרפואה מונעת כוללות זיהוי צעירים עם סיכון קרדיווסקולארי מוגבר והתערבות להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

בצעירים שמנים ובעלי עודף-משקל ופרופיל קרדיומטבולי גרוע, הוכח כי פעילות גופנית קצרה מביאה לשיפור המצב הבריאותי.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות בין שתי גישות פעילות גופנית בעצימות שונה. במסגרת המחקר חולקו 47 בנים ו-10 בנות, בגיל ממוצע של 16 שנים, לאחת משלוש קבוצות: עצימות בינונית (12 בנים, 4 בנות), עצימות גבוהה (15 בנים, 2 בנות) וקבוצת ביקורת (20 בנים, 4 בנות). 25% מהמשתתפים במחקר סבלו מעודף משקל ו-2% סבלו מתת-משקל.

משתתפים בקבוצת עצימות בינונית התעמלו במשך סך כולל של 429 דקות (הוצאה אנרגטית כוללת של 4410 קילו-קלוריות) במהלך שבעת שבועות המחקר, בהשוואה ל-63 דקות (הוצאה אנרגטית כוללת של 907.2 קילו-קלוריות) בקבוצת העצימות הגבוהה.

החוקרים ערכו מדידות מטבוליות לפני ואחרי הפעילות הגופנית. בקבוצת העצימות הגבוהה, החוקרים מצאו שיפור משמעותי בלחץ הדם הסיסטולי (112 מ”מ כספית לפני ההתערבות ו-106 מ”מ כספית לאחר ההתערבות, p<0.05), כושר אירובי ומדד מסת גוף (21.61 ק”ג למטר רבוע לעומת 21.31 ק”ג למטר רבוע, p<0.05). בקבוצת העצימות הבינונית חל שיפור משמעותי בכושר הגופני, אחוז השומן בגוף (19.73% לעומת 17.64%, p<0.05), מדד מסת גוף (22.4 ק”ג למטר רבוע לעומת 22.10 ק”ג למטר רבוע, p<0.01), רמות פיברינוגן (170.5 מ”ג לד”ל לעומת 106.2 מ”ג לד”ל, p<0.05), רמות PAI-1 (Plasminogen Activator Inhibitor, 23.4 ננוגרם למ”ל לעומת 11.7 ננוגרם למ”ל, p<0.05) וריכוז אינסולין.

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שהדגים את השפעות תכנית פעילות גופני חדשה על גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מקובלים וחדשים במתבגרים. הממצאים מדגימים שיפור משמעותי בסיבולת לב-ריאה, לחץ דם, הרכב הגוף, תנגודת לאינסולין ומדדים דוגמת פיברינוגן ו-PAI-1 במתבגרים בריאים לאחר תכנית פעילות גופנית בת שבעה שבועות. למשך ועצימות פעילות גופנית תתכן השפעה שונה על הלב בצעירים. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת פרוטוקולי התערבות גופנית אינטרמיטנטית.

Am J Hum Biol. Published online April 6, 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה