e-med-isral-ribbon

שיווק ומנהל רפואי

הקשר בין נוגדי דיכאון ובין טרשת עורקים (מתוך כנס American College of Cardiology)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכנס American College of Cardiology עולה כי ייתכן קשר בין טיפול בנוגדי-דיכאון ובין החמרה בתהליכי טרשת עורקים כפי שנקבע לפי מדד CIMT (Carotid Intima-Media Thickness).

במסגרת המחקר התמקדו החוקרים בתאומים ממין זכר, באופן זה יכלו להעריך את הטיפול בנוגדי-דיכאון, אך גם את ההבדלים בין האחים, כאשר אחד נטל נוגד-דיכאון והשני לא נטל טיפול זה.

החוקרים מדווחים כי בקבוצת התאומים שנטלו נוגדי-דיכאון עובי שכבת CIMT היה גדול יותר,  בהשוואה לאלו שלא נטלו נוגדי-דיכאון. היקף ההשפעה הצביע על עליה של כ-5% ב-CIMT (40 מיקרומטר). במונחים פשוטים יותר, בכל שנה עובי שכבת CIMT עלה באופן טבעי בכ-10 מיקרומטרים, ולכן באחאים שנטלו נוגדי-דיכאון כלי הדם הצווארים היו מבוגרים יותר בארבע שנים, בהשוואה לאלו שלא נטלו נוגדי-דיכאון.

החוקרים מסבירים כי מגוון נוירופפטידים, כולל סרטונין, אתר המטרה של תרופות נוגדות-דיכאון ממשפחת SSRI (Selective Serotonin-Reuptake Inhibitor), עשוי להביא לכיווץ כלי דם רבים. למרות שנוגדי-דיכאון עשויים להגביר את השחרור של נוירופפטידים אלו, העדויות בנושא חלוקות ואין מחקרים רבים להערכת ההשפעות הוסקולאריות של כלי הדם. ממחקר ה-WHI (Women’s Health Initiative) עולה קשר בין SSRI ובין סיכון מוגבר לשבץ מוחי המורגי ופטאלי.

מדגם המחקר כלל 513 זוגות תאומים ממין זכר, בגיל העמידה, שלקחו חלק במאגר Vietnam Era Twin Registry. החוקרים מדדו את ערכי CIMT באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד וכן העריכו גורמי סיכון למחלת לב איסכמית. דיכאון ותסמונת דחק בתר-חבלתית נקבעו על-סמך ראיונות מובנים לאבחנת הפרעות פסיכיאטריות, ותסמיני דיכאון נקבעו על-בסיס מדד BDI (Beck Depression Inventory).

בסך הכל, 16% חולים נטלו נוגדי-דיכאון, ומתוכם 60% נטלו SSRI. לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלת לב איסכמית, דיכאון, תסמונת דחק בתר חבלתית וצריכת אלכוהול וקפה, תועד קשר בין נוגדי דיכאון ובין עליה מתוקנת ב-CIMT (p=0.006). החוקרים מציינים אינטראקציה משמעותית בין נטילת נוגדי-דיכאון ובין תסמינים דיכאוניים.

לאור ממצאי המחקר מסכמים החוקרים כי מהערכת המצב בתאומים, בקרב אלו שנטלו נוגדי-דיכאון ערכי CIMT היו גבוהים יותר, כאשר עובי שכבת CIMT היה גבוה יותר באלו שסבלו מדיכאון בדרגה חמורה יותר.

מתוך כנס American College of Cardiology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה