שיווק ומנהל רפואי

האם תסמונת חלוק-לבן ממסכת מקרים של יתר לחץ דם עמיד לטיפול? (Hypertension)

ממחקר גדול חדש שפורסם בכתב העת Hypertension עולה כי בשליש מהמקרים החשודים ליתר לחץ דם עמיד לטיפול למעשה מדובר בתסמונת חלוק לבן (White Coat Syndrome).

לדברי החוקרים, בחולים עם לחצי דם אמבולטוריים תקינים ככל הנראה אין תועלת בהגברת הטיפול כנגד יתר לחץ דם, אך הפחתה מוגזמת של לחץ הדם עלולה להיות מסוכנת לזילוח התקין של המוח והלב. יש לשקול ניטור לחץ דם אמבולטורי בכל החולים עם יתר לחץ דם העמידים לטיפול.

על-בסיס נתוני מאגר Spanish Ambulatory Blood Pressure Monitoring Registry זיהו החוקרים 68,000 חולים עם יתר לחץ דם המטופלים תרופתית. מבין אלו, 12% אובחנו עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, על-בסיס מדידות לחץ דם במרפאה של 140/90 מ”מ כספית ומעלה תחת טיפול בשלוש תרופות כנגד יתר לחץ דם, או יותר, כולל משתנים.

לאחר ניטור אמבולטורי של לחץ הדם, 63% מהחולים הוגדרו עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, ביתר 38% המקרים מדובר היה בתסמונת חלוק לבן.

בקבוצת החולים עם עמידות לטיפול ביתר לחץ דם שכיחות הגברים הייתה גבוהה יותר והם נטו לסבול מיתר לחץ דם לאורך תקופות זמן ארוכות יותר. כמו כן, בקבוצה זו שכיחות המעשנים וחולי הסוכרת עם פגיעה באיברי מטרה (כולל היפרטרופיה של חדר שמאל, הפרעה בתפקוד הכלייתי, מיקרואלבומינוריה ומחלה קרדיווסקולארית מתועדת) הייתה גבוהה יותר.

החוקרים כותבים כי המחקר מספק הערכה של שכיחות יתר לחץ דם עמיד לטיפול במדגם גדול של חולים המקבלים טיפול כנגד יתר לחץ דם. הממצאים מדגישים את חשיבות ניטור אמבולטורי של לחץ הדם לסיווג נכון של חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול ולהבחין בין אלו הנזקקים להגברת הטיפול.

Hypertension. Published online March 28, 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה