שיווק ומנהל רפואי

האם רקע של דכאון משפיע על הטיפול הראשוני של מטופלים המתייצגים עם התקף לב חריף בחדר המיון? (מתוך CMAJ)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת CMAJ עולה כי מטופלים עם דכאון ברקע המתייצגים במיון עם התקף לב חריף עשויים לקבל טיפול איטי יותר ובעדיפות נמוכה יותר מאשר מטופלים עם התקף לב ללא רקע של דכאון.

במחקר רטרוספקטיבי זה בדקו החוקרים נתונים אודות 6784 מטופלים אשר התייצגו עם התקף לב חריף ב-96 בתי חולים. מתוכם ל-680 (10%) הייתה אבחנה של דכאון ברשומה הרפואית. החוקרים בדקו את יחס הסיכויים של מטופלים אלה לדרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’. את יחס הסיכויים המחושב השוו החוקרים עם זה של מטופלים עם רקע של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD ).

מתוך המטופלים עם רקע של דכאון ברשומה הרפואית, כמעט 40% קיבלו דרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’ (CI 95% 35.3-42.9%) לעומת 32.7% ממטופלים ללא דכאון ברקע (CI 95% 31.5-33.9%). כלומר, יחס סיכויים מתוקנן (adjusted odds ratio ) של 1.26 (P=0.01 ) לדרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’ בהנתן רישום של דכאון ברקע. בהשוואה, יחס הסיכויים המתוקנן של מטופלים עם רקע של אסתמה לדרוג בעדיפות נמוכה היה 0.88 (P=0.23 ) ושל מטופלים עם רקע של COPD היה 1.12 (P=0.24 ).

עבור מטופלים עם רישום של דכאון ברקע הזמן הממוצע מההגעה למיון ועד לבצוע אק”ג היה 20 דקות (לעומת 17 דקות במטופלים אחרים), זמן door-to-needle הממוצע היה 53 דקות (לעומת 37 דקות במטופלים אחרים), והזמן door-to-balloon הממוצע היה 251 דקות (לעומת 110 דקות במטופלים אחרים). יחס הסיכויים המתוקנן לפספוס הזמן הרצוי במטופלים עם רישום של דכאון ברקע נמצא 1.39 (P<0.001 ) עבור הזמן מההגעה למיון ועד לבצוע אק”ג, 1.62 (P=0.047 ) עבור זמן door-to-needle , ו-9.12 (P=0.019 ) עבור זמן door-to-balloon .

החוקרים מסכמים וכותבים כי מטופלים המתייצגים עם התקף לב חריף, אשר ברשומה הרפואית שלהם קיימת אבחנה של דכאון, נמצאים בסיכון לקבלת טיפול איטי יותר ובעדיפות נמוכה יותר בטריאז’ ובחדר המיון. החוקרים מציינים כי פתרון אפשרי לבעיה זו הוא העלאת המודעות של צוות חדר המיון לעובדה זו, וכן לקשר האפשרי בין דכאון לבין מחלת לב קורונרית.

CMAJ. February, 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open עולה קשר בין מדדי דלקת ופעילות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים שאינם תחת טיפול ביולוגי, אך בקרב אלו תחת טיפול ב-Biologic DMARDS, רמז להשפעה מגנה אפשרית של טיפול ביולוגי מפני מחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, גם במקרים בהם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה