מס הבריאות שנגבה מאזרחים אינו פרוגרסיבי, בשונה ממס הכנסה ותשלומי הביטוח הלאומי. המשמעות היא כי אוכלוסיות חלשות משלמות אחוז ניכר יותר מהכנסתן למימון מערכת הבריאות.

נתונים חדשים שיציג היום משרד הבריאות בכנס השנתי ה-8 למדיניות בריאות שיערך בתל אביב, אשר הוכנו ע”י ד”ר טוביה חורב וניר קידר, חושפים את הממצאים הבאים:

• עלות סל שירותי הבריאות לשנת 2010 עלתה לראשונה על 30 מיליארד ועמדה על 30.3 מיליארד .


• לאורך השנים קיימת מגמת ירידה באחוז המימון הממשלתי של סל הבריאות  ועלייה באחוז המימון המגיע מדמי ביטוח בריאות באמצעות המוסד לביטוח לאומי.


• מבין שלושת תשלומי החובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מס ההכנסה הינו הפרוגרסיבי ביותר, אחרי תשלומי הביטוח הלאומי ולאחר מכן תשלומי דמי ביטוח בריאות.


• נתוני שנת 2009 חושפים כי תושבי ישראל בקרב העשירונים התחתונים משלמים אחוז גבוה יותר מהכנסתם עבור דמי ביטוח הבריאות מאשר העשירונים העליונים.


• אחד מהפתרונות האפשריים להגברת הפרוגרסיביות של מערכת הבריאות הוא החזרת “המס המקביל”, אשר היה קיים בישראל אשר חייב את המעביד להשתתף במימון ביטוח הבריאות של עובדיו. סימולציה שנערכה באגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות העלתה כי אילו לא בוטל המס המקביל, לא הייתה נזקקות היום קופות החולים להשלמת תקציב מהמדינה וניתן היה להגדיל את תקציבן בכ-2 מיליארד .

ד”ר טוביה חורב, סמנכ”ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות וממחברי העבודה, ציין כי:

” אחד ההישגים הבולטים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי הינו ניתוק הקשר בין הכנסתו של האזרח ומצבו הבריאותי לבין זכותו קבלת שירותים רפואיים שהוגדרו בחוק. עם חקיקתו, נוצר מצב בו מימון מרבית העלות של סל השירותים שהוגדר בחוק התבצע באמצעות שני מקורות – דמי ביטוח בריאות והשתתפות המעביד במימון הביטוח הציבורי מקורות “מסומנים” ויעודיים למערכת הבריאות. דבר זה נועד להבטיח את עצמאותה הכלכלית והתפקודית של מערכת הבריאות. ביטול המס המקביל, הביא להגברת התלות של מערכת הבריאות בתקציב המדינה ובמשרד האוצר והביא למצב בו כ-60% מהמימון מתבצע ממקורות שאינם פרוגרסיביים או אפילו רגרסיביים. מדינת ישראל היא אחת המדינות המערביות היחידות בהן המעביד לא משתתף בהוצאות הבריאות של העובדים. אם לא היה מבוטל המס המקביל, מערכת הבריאות הייתה יכולה להתבסס על מקורות מובטחים שהיקפם לפי חישובנו היה עולה על זה שהוקצה למערכת עד כה מתקציב המדינה.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי הצעיד את מערכת הבריאות להישגים רבים והביא להתייעלות של מערכת הבריאות, עם זאת, ניתוח לקחים מחמש עשרה שנה בהם יושם החוק, מציב בפני משרד הבריאות שורה של אתגרים שהעיקריים שבהם הסדרה וצמצום הגידול בהוצאה פרטית על בריאות, תוך הסדרה קפדנית יותר של המערכת הפרטית, חיזוק של המערכת הציבורית והרחבת מקורות המימון שלה תוך צמצום השתתפות משקי הבית ושיתוף המעסיקים, שיפור הפרוגרסיביות של דמי ביטוח הבריאות ורה-ארגון של תשלומי מבוטחים בגין שירותי בריאות שבסל, תוך הבטחת קיומם של מנגנוני הגנה על אוכלוסיות חלשות כלכלית ושכלול מנגנוני העדכון של הסל.”

למצגת מפורטת