שיווק ומנהל רפואי

המלצות הוועדה לשיפור המצב בפגיות: תוספת תקינה של 240 מיטות טיפול נמרץ ו-89 תקני רופאים ומאות אחיות…

משה”ב מפרסם היום מסקנות ועדת בדיקה בנושא הפגיות. להלן עיקרי הדו”ח:

רפואת הפג והיילוד (ניאונטולוגיה) היא אחד מן המקצועות הרפואיים שנמצא במצוקה (חוסר משמעותי בתשתיות ובכוח אדם). עובדה זו צוינה כבר במספר דוחות של מבקר המדינה, בדוח הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה -ועדת אמוראי ובהסכם בוררות הרופאים שפורסם בשנת 2008.

תכנון מספרי מיטות בתמהיל מתאים ותקינת והכשרת כוח עבודה של רופאים מומחים בניאונטולוגיה ואחיות מהווים חלק עיקרי ביצירת תשתית לבריאותם של אוכלוסיית הפגים והיילודים במדינה. לתכנון זה חשיבות מיוחדת עקב המגמות האחרונות המסתמנות בעולם ובישראל של עלייה משמעותית במספר הלידות והגידול באוכלוסיית הפגים הדורשים טיפול. תכנון מספר מיטות בתמהיל מתאים וכוח האדם של מומחים בניאונטולוגיה הינו פעולה מורכבת המהווה אתגר ארגוני לאומי, הדורש הכוונה ובקרה על ידי קובעי מדיניות.

תכנון זה דורש התייחסות כוללת החל במשמעויות הכלכליות של תוספת מיטות, עבור דרך התווית מדיניות בתכנון מקצועות רפואה ועד לבקרה על כמות המומחים הפעילים והצוות הסיעודי בהתאמה לאופי והיקפי הפעילות הדרושה,ויצירת תשתיות (ציוד רפואי ומבנה )בהלימה להיקף הפעילות ולסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה המודרני.

טיפול מיוחד בילוד הוא טיפול שניתן לתינוקות שמשקל הלידה שלהם נמוך (פחות מ2500 גרם) או נמוך ביותר (פחות מ1500 גרם)  ולתינוקות שנולדים עם מומים מולדים או עם בעיות וסיבוכים רפואיים שונים.

בישראל יש עלייה מתמדת במספר התינוקות הנולדים מידי שנה, ועליה  במספרם של התינוקות המאושפזים בפגיות (9.5% מכלל הילודים הינם במשקל לידה  נמוך).

תקן מיטות האשפוז בפגיות נקבע לפני שנים רבות והוא אינו תואם את צרכי האוכלוסייה והשיפור הטכנולוגי. התקנים לכוח אדם רפואי בפגיות נקבעו בהסכמים קיבוציים בשנים 1977 ו1985 ומאז לא עודכנו, ולכוח אדם סיעודי על פי מקדמים נקבעו בשנים 1993-1997 על פי מספר מיטות האשפוז, ללא הפרדה בין רמות  טיפול שונות. בשל אי ההתאמה לצרכים, לעיתים מזומנות נדרשת אף חריגה מתקן המיטות. בכך נוצרת  מחויבות לטיפול רפואי מוגבר, ללא גיבוי תקציבי מתאים. תפוסת המיטות בתקן בפגיות  בשנת 2006 הייתה 159% ובפועל 125%!!

מטרתה העיקרית של העבודה היא להציג את הצורך בתוספת עריסות ושינוי התמהיל שלהן,לרבות תקני כוח אדם.יש לציין כי האוצר הסכים זה מכבר לתוספת עריסות של פגים ולכן השאלה היא רק של כמות.דו”ח זה מציג את עמדת משרד הבריאות.

בישראל קיימת ירידה הדרגתית לאורך השנים בשיעור התמותה של ילודים שמשקלם נמוך מאוד, אולם בקבוצת הילודים במשקל 500-999 גרם התמותה גבוהה מאלו המקובלת במדינות אחרות,ושכיחות הידבקות הילודים בזיהומים אף היא גבוהה יחסית.

מהטעמים המוזכרים לעיל, מנכ”ל משרד הבריאות מינה וועדה בראשות ראש מינהל הרפואה ובהשתתפות צוות מינהל הרפואה,בשיתוף מינהל הסיעוד ואיגוד הרופאים הנאונטולוגים.  העבודה סוקרת את  מכלול הבעיות בפגיות במדינת ישראל ומציעה דרכי פעולה אפשריות לפתרונן. העבודה מתמקדת  בנושאים הבאים:

  • סקירת המצב הקיים בפועל בבתי החולים בארץ בכול הקשור לתשתיות, מיטות וכוח אדם הקשורים לטיפול בפגים.
  • בחינת הגדרות רמות הטיפול בפגיות (טיפול נמרץ, טיפול המשכי, טיפול מיוחד וטיפול בסיסי)

  • 3. קביעת מספר המיטות הרצוי על פי רמות הטיפול ומספר לידות הפגים.

    4. חישוב תשומות כוח האדם הרפואי והסיעודי  הנדרשות.

    5. הערכת פערי התקינה של מיטות וכוח אדם בין המצב הקיים בפועל ובין ההמלצות שיתקבלו,והערכת העלויות הכספיות בכיסוי הפערים

    6. תכנון כוח אדם מקצועי מיומן תוך התמקדות במצוקת המומחים באונטולוגיה

    7. סקירת סטטוס  המכשור הרפואי בפגיות

    8. התייחסות לנושא הזיהומים בפגיות  וממשקיה לסטנדרטים המבניים הקיימים במערכת.

    עבודה זו  קובעת  כי מבחינת התכנון לתקינת מיטות וכוח אדם (ולא מבחינה קלינית) ניתן להסתפק בהגדרתן  של שתי רמות טיפול בלבד: טיפול נמרץ בפג  וטיפול מיוחד.

    בכדי לקבוע את מספרי המיטות ואת היקפי כוח העבודה הדרוש ביחידות לטיפול ביילודים ובפגים נבחנו בעבודה מספר חלופות על פי סטאנדרטים מקובלים בעולם של היקף המיטות הנדרש לטיפול בפגים תוך התאמה להיקפי השימושיים בישראל ועל פי מפתחות כוח האדם המקובלים הבאים:

    א.      במיטות טיפול נמרץ:

    1 רופא לכל 3.5 מיטות

    1 אחות לכל 1.5 מיטות.

    ב.       במיטות טיפול מיוחד:

    1 רופא לכל 6.1 מיטות

    1 אחות לכל 4.5 מיטות

    בעבודה נמצא כי נדרשת תוספת תקינה של 240 מיטות טיפול נמרץ בילוד, ומיטות טיפול מיוחד בילוד, תוספת של 89 תקני רופאים ומאות תקני אחיות.

    עלות תוספת המיטות והתקינה הנ”ל   נאמדת  בעשרות מיליוני שקלים לשנה בפריסה רב שנתית. משרדי הבריאות והאוצר נמצאים בימים אלו בדיונים על הסכמה לגבי גודל התוספת ועל אופן המימון של תוספות אלו.

    התשתיות המבניות שנסקרו אינם תואמים בחלק מבתי החולים לסטנדרטים המנחים כיום את תכניות הבינוי  של משרד הבריאות .

    כל אלו עשויים לפגוע באיכות הטיפול הניתן לפגים ,כפי שבה לידי ביטוי בשיעור הזיהומים הגבוה מן הסטנדרט המקובל בעולם.

    בנוסף ברקע  נמצא מצוקת מקצוע הניאונטולוגיה המקשה על הכשרת כ”א מיומן ומקצועי  הנדרש לפתרון הבעיות.

    מתוך העבודה הנ”ל ועבודת הועדה במינהל הרפואה עולות מספר המלצות:

    1. מבחינת התכנון לתקינת מיטות וכוח אדם (ולא מבחינה קלינית)ניתן להסתפק בהגדרתן  של שתי רמות טיפול בלבד בפגיות : טיפול נמרץ וטיפול מיוחד. על כן יש לבטל את הגדרת הטיפול ההמשכי, ולהסב בתקינה את מיטות הטיפול ההמשכי למיטות טיפול מיוחד.

    שתי רמות טיפול אלו חייבות להימצא בכל יחידה לטיפול מיוחד ביילוד (פגייה).

    2. מתחייב עדכון רישוי בתי החולים בהתאם לאמור לעיל.

    3. יש להתחיל מיידית בהחלת תכנית רב שנתית מוגדרת  לצמצום פערי  תקינת המיטות וכוח האדם  בהתאם לדרך הפעולה הנבחרת דהיינו:

    6 מיטות ל 1000 לידות בתמהיל של 2 מיטות טיפול נמרץ ו-4 מיטות טיפול מיוחד.

    במפתחות כוח האדם

    א.      במיטות טיפול נמרץ:

    1 רופא לכל 3.5 מיטות

    1 אחות לכל 1.5 מיטות

    ב.       במיטות טיפול מיוחד:

    1 רופא לכל 6.1 מיטות

    1 אחות לכל 4.5 מיטות

    4. תוכנית זאת צריכה להיות מגובה במשאבים לטובת תשתיות מבנה וציוד בסטנדרטים שיאפשרו מתן איכות רפואית בסטנדרטים גבוהים.

    5. יש לבחון את דרכי הפתרון האפשריות למצוקת מקצוע האונטולוגיה.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

      מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

      מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

    • NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

      NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

      הנשמה לא פולשנית בתדר גבוה (NHFOV) מפחיתה את הצורך באינטובציה חוזרת ומפחיתה כישלון אקסטובציה בהשוואה לשיטות תמיכה אחרות, כך עולה מסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו ב-PLoS One. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

    • גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

      גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי מספר מאפיינים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסיבוכים באם וביילוד במקרים של לידה עם פרע כתפיים, כולל קומה אימהית נמוכה, סוכרת טרם היריון, לידת ואקום ומאקרוזומיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת גורמי סיכון הקשורים עם תוצאות שליליות באם וביילוד […]

    • החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

      החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי אין הבדל בתוצאות היריון בין נשים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונשים עם תפקודי תריס תקינים במהלך ההיריון, למעט שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים באלו עם ההפרעה בתפקודי התריס. באלו עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונוגדנים […]

    • השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

      השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

      במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למעלה מ-5% מהמקרים של מוות פתאומי של תינוקות עשוי להיות קשור להשמנת-יתר אימהית. בארצות הברית מדווח בכל שנה על כ-3,500 מקרים של מוות פתאומי של תינוקות. לאחר מסעות פרסום בשנות ה-90 של המאה הקודמת שכללו המלצות על תנוחות שינה בטוחות […]

    • סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

      סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

      קווים מנחים חדשים מציעים כי סגירה טרנסקטטרית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית, כך פורסם ב-Journal of Perinatology. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

    • הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

      הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

      כשל גדילה, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף הראש בשחרור של ילודים עם פגות קיצונית, נמצא כקשור לתוצאות התפתחותיות והתנהגותיות בגיל שנתיים, כך פורסם ב- Journal of Perinatology ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

    • זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

      זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

      בתינוקות שנולדו במועד וללא חום עם שלפוחיות או פוסטולות קיים סיכון נמוך מאוד לזיהומים מסכני-חיים לאחר שלילת אבחנה אפשרית של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של תינוקות בגיל עד 60 ימים עבורם הוזמן ייעוץ רופא עור בשישה מרכזים […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה