שיווק ומנהל רפואי

ההשפעה הלבבית של טיפול קצר-טווח בתרופות ממשפחת NSAID (מתוך Heart)

מניתוח נתונים ממחקר גדול בקשישים עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) עשוי לשנות את תפקוד החדר השמאלי בטווח הקצר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע שתרופות ממשפחת NSAID מעלות את הסיכון לאי-ספיקת לב, אך ההשפעה קצרת הטווח של הטיפול על התפקוד הלבבי אינה-ידועה. הם התבססו על נתוני מחקר Rotterdam Study, שכללו בעיקר קשישים שגוייסו בשני שלבים בשלב הראשון, אלו בגילאי 55 ומעלה בשנים 1991-1993 שהסכימו לקחת חלק במחקר, ובשלב השני, משתתפים באותה קבוצת גיל בשנים 2000-2001.

המשתתפים עברו הערכה מקפה בתחילת המחקר, כולל בדיקות הדמיה ובדיקות מעקב שגרתיות. החוקרים התמקדו במשתתפים עם נתונים זמינים מבדיקת אקו-לב וחולקו את המשתתפים הללו בהתאם להרגלי נטילת NSAID: אלו שנטלו את התרופות ביום בדיקת אקו-לב, אלו שנטלו בעבר את הטיפול ואלו שלא נטלו טיפול בתרופות ממשפחת NSAID במהלך תקופת המחקר.משתתפים עם טיפול בהווה, חולקו לשתי קבוצות אלו שהחלו בטיפול 14 ימים או פחות לפני יום בדיקת האקו-לב, ואלו שהחלו בטיפול למעלה מ-14 ימים לפני יום הבדיקה.

המדגם הראשוני כלל 7,983 מבין המשתתפים המתאימים (78%), עם תוספת 3,011 משתתפים משנים 2000-2001. מבין אלו, בדיקת אקו-לב הייתה זמינה עבור 5,307 משתתפים שהיוו את אוכלוסיית המחקר. בקבוצה זו זוהו 261 משתתפים (5%) שנטלו NSAID בהווה ביום הבדיקה: 92 שהחלו בשבועיים האחרונים לפני יום הבדיקה ו-169 שנטלו את הטיפול למעלה משבועיים לפני יום הבדיקה.

בקרב אלו שהחלו לאחרונה בטיפול ב-NSAID, קוטר החדר השמאלי בסוף הסיסטולה (LVES) היה גבוה יותר משמעותית, וכך גם קוטר החדר השמאלי בסוף-דיאסטולה (LVED). מדד FRAC (Fractional Shortening) היה נמוך יותר משמעותית בקרב אלו שהחלו לאחרונה בטיפול, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו NSAID. טיפול במשך למעלה מ-14 ימים לפני הבדיקה לווה בערכי LVED גבוהים יותר, אך לא זוהה הבדל במדדי אקו-לב אחרים.

החוקרים מדגישים כי זהו הניתוח הראשון להערכת השפעות NSAID על מדדי אקו-לב, שמצא קשר בין טיפול לאחרונה ב-NSAID ובין מדדי אקו-לב (LVED, LVES ו-FRAC). החוקרים מעלים את האפשרות כי הקשר נובע מכך שהחדר השמאלי מתמודד עם נפח דם גבוה יותר בשל השפעות NSAID על ההומואסטזיס של כלי הדם בכליות. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה להעריך כיצד NSAID משפיעים על מדדים אלו וכתוצאה מכך מביאים לעליה בסיכון לאי-ספיקת כליות.

Heart, published early online 20 November 2010

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה